נזר הקודש - יומא ד
nezer hakodesh (Yoma) 4 · נזר הקודש - יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →ואתה ישראל סבא פקח עיניך וראה, איה המה השומרונים, אם עדיין יש מהם מחזיקים בתורת ד', הלא כבר ספו וגם תמו, ואין זכר למו, וחז"ל סיפרו לנו, יומא ס"מ, יום הבשורה לכ"ה בטבת, יום הר גריזים הוא, דלא למספד, יום שבקשו כותים את בית אלקינו מאלכסנדרס מוקדון להחריבו, ונתן להם רשות, באו והודיעו את שמעון הצדיק וכו' כיון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו, אמרו לו מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה, אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלהמתי וכו'. ביאור הדברים כי מלבד הנס שראה דמות דיוקנו של שמעון הצדיק כמו שהוא ממש, כמו שכתוב ביוסיפון, חנה יש בזה גם כוונה נכונה כי אלכסנדרס מוקדון אשר ביום הולדו הראו משמים עליו כי יחיה לכובש מדינות, כמבואר ביפ"ת בר"ר פ"ט סי' י', ביום שנולד אלכסנדרס מוקדון נראה נשר אחד יושב על היכל המלך של אביו ולא זז משם כל אותו היום, ותמיד היה מתהפך ופורש כנפיו לארבע רוחות העולם, ואח"כ שנתגדל על ברכי רבו הפיליסוף אריסטוס, וחשב בלבו כי מן השמים חפצים אשר יכבוש המדינות תחת רשותו, למען ללמדם דעת והנהגה טובה ולהזכיר זכיות אנושיות בכל אתר ואתר, וגם לבער האלילות, ובאופן שישיג מין האנושי צורה שלימה כיאות. וכשראה אלכסנדרס מוקדון את שמעון הצדיק והכירו שזה מבחר המין האנושי הן בתואר פניו, והן בחמדות הטובות, אמר כי זה הוא הדמות הדיוקני אשר הציב לו למטרה בכל מלחמותיו העצומות, דאמר שזה הדמות המנצחת לו במלחמה, ולא בהכותים האלה המשחתי המדות, ויצא המשפט ממנו לדרכם להכותים האלה בעקבות הסוסים, כמבואר בגמרא. וכנראה שלממרה זו עשו השמתא בצירוף שלש מאות תינוקות, להורות לדורות הבאים כי מאלה ומדונמיחם לא יעמידו דורות לתורת ד' ככל אשר צוה משה עפ"י המסורה, וזהו סוף כל הצדוקים והבייתוסים שכבר העיד עליהם הראב"ד בסדר הקבלה, שבזמן הגאונים ככר נשכח זכרם מן העולם, והקראים והקראים אחרונים אינם לא מחם ולא מהמונם, יעוי"ש. וזה נכלל בתשובת רבא להצדוקי, אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן תומת יישרים תנחם היינו כי מפני שאנחנו הולכים בתמימות וגם ישר, זהו מה שאנחנו חיים וקיימים חיי נצחיים. ואתון דסגיתון בעלילותא כתיב בכו וסלף בוגדים, ישדם, חיינו כי הבוגד מלבד בגידתו, עוד הוא מסלף את עצמו, באופן ששדד את עצמו, בדמיון הבוגד בארץ מולדתו, להיות מרגל לנסוע עם זכיותיו למדינה אחרת, ונסע על המסילה בלא תעודת מסע. ובזה נלכד בשתים, כן הדמיון על הפורקי עול הדת. והנה אלה השומרונים וכדומה, המה בדמיון שארי אילנות, אשר הפירות אינם אחוזים בהאילן רק בזמן שהעלים דבוקים בהאילן ומגינים על האילן ועל הפרי, כן האנשים האלה מחזיקים בד' ובתורתו רק בזמן שהמנוחה לחם מסביב, ועלי ההגנה, היינו הצלחת הזמן עוטרים אותם מכל עברים, אמנם כשהעלים נושרים בהצלחת הזמן, אז פונים עורף לתורת ד', ובניהם הולכים בכרמי זרים. וזהו שיטת הצדוקים ר"ל שכל מגמתם בתיקוני חוץ, מה שחוסן דורש לפי דעתם הנכזבה. אשר לא כן הוא זרע יעקב העם האמתי שאמרו נעשה קודם לנשמע, שהוא ענין קבלה על עצמו למלאות חקי התורה ומשפטיה בלי שום תנאי ובכל זמן אף אם עלה המחיר בנפשם, ובמאודם, תמיד מוכנים הם למסור נפשם להקים ולקיים את חדת על תלה, אף בשעה שהם נעים ונדים באין מקום למדרך כף רגלם, ועלי ההצלחה נשרו לגמרי מהעץ, וזהו מפני כי יש דיבוק עצמי בין קודב"ח לישראל. וזה מתאים לדברי ר' יוחנן, נימין ס', לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבע"פ. וזהו קיום האומה בזה ובבא. וב"ח כי זיכני להיות מחובשי בית תלמוד בד' אמות של הלכה, כפי שידי יד כהה מנעת, לעשות נזר לדברי רבותינו ז"ל, וזכות התורה יעמוד לנו למגן ולמהמה מתהפיכות הזמן, ונזכה לראות כהן בעבודה בבנין בית הבחירה בב"א על הטוב תזכר עזרתי בקודש. אשר היא תמיד בעזרתי מנשים באהל תבורך. היא רעיתי הרבנית הצנועה מרת הינדא תחי' בת הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מו"ה הלל דוד הכהן טריווש זצ"ל, יתן ד' אשר נזכה לראות נחת מצאצאינו שילכו בתורת ד' תמיד ולהתברך בעושר ואושר כאות נפשינו ולראות בבנין בית מקדשנו, אמן,