נזר הקודש - יומא קעה

יש להקשות לפי מה שפירשנו דשמואל בא ללמדנו דיוצאין בתפילת נעילה במה אנו ומה חיינו, ונפק"מ באופן שפנה יום, אבל בעיקר הדין יש להתפלל שבע באופן שהוא בעוד יום. ובזה איכא גם נשיאת כפים. ד ונראה דכל עיקר יסודו של הגהות מיימוני דנשיאת כפים ביום כתב מהא דאיתקש ברכה לשירות, ומה שירות ביום אף ברכה ביום, ושירות היינו שירה כמבואר בערכין י"א ושירה היתה ביום דהא מקטירין אחריו קטורת וגרות, וא"כ גם נשיאת כפים צריך להיות בעוד יום גדול, אבל אמוראי פליגי שם בזה. וסברי דשירות לא קאי על שירה, יעוי"ש. ולפי"ז יש לומר דלאינך אמוראי גם כי פנה יום יש לברך נשיאת כפים. ולהכי לא משני הש"ס כן אבל תמוה דהלא שמואל סבר שם בערכין דשירות הכוונה שירה וא"כ אליבא דשמואל שפיר יש ליישב כמו שכתבנו, ואפשר לומר דהש"ס מסיק בתיובתא לשמואל, מפני שכולהו אמוראי שם סברי דשירות לא קאי על שירה, ושפיר יש נשיאות כפים גם כי פנה יום. ה שם, אמר רב תפלת נעילה פוטרת של ערבית. ויש לעיין דלפי"ז ע"כ מיירי שהתפלל נעילה בזמן ערבית, ולפי"ז קשה היאך היו נושאין כפיהם, ותקשה לרב, ומדוע לא פריך הסוגיא לרב מברייתא דלעיל כמו שמסיק הש"ס בתיובתא לשמואל. ובירושלמי פר"ד דברכות דאיתא שם אימתי הוא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגין רב ורבי יוחנן, רב אמר בנעילת שערי שמים (שהוא תחילת הלילה) ור"י אמר בנעילת שערי היכל אמר רבי יודן אנתירדיא מתניתין מסייע לר"י בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם וכו' וביוהכ"פ אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום, יעוי"ש. וא"כ קשה טובא מדוע לא פריך הכא הסוגיא מזה לרב. והנה לפי מה שפירשנו בהגהות מיימוני שסובר הירושלמי דנשיאת כפים ביום הוא מטעם דאיתקש לשירה. ולפי מה שכתבנו דאפשר דש"ס דילן לא סבר לה דשירות הוא שירה. וממילא כשר נשיאת כפים גם בערב. וזהו בנעילת שערי שמים. ו עוד יש לומר דלא קשה לרב מטעם דרב לשיטתו דצלי של שבת בערב שבת. ואדרבה יש לתמוה מאי פריך בירושלמי שם הא לרב לשיטתו דיכול להתפלל ערבית מבעוד יום שפיר איכא נשיאת כפים גם כן. ואין לומר דרב צלי של שבת בערב שבת שהוא מטעם שכתב המג"א בסימן רס"ז שהוא מפני שאין מקטירין אברים ופדרים של חול בשבת, יעוי"ש. דזה ליתא דמבואר בירושלמי ברכות פר"ד דגם בשבת מתפללין של מוצאי שבת, וע"כ משום דסבר כן להלכה, וזהו כר' יהודה דסבר כן. וא"כ שפיר סבר דנעילה פוטרת של ערבית אף שהוא עוד יום, ושפיר איכא גם נשיאת כפים, וא"כ מאי מותיב שם בירושלמי, וצ"ע. א דף פ"ח כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביום הכפורים וכו' בעל קרי טובל והולך עד המנחה, ופירש"י אבל מן המנחה ולמעלה אין מותר לטבול אלא ימתין עד שתחשך, יעוי"ש. והנה קשה מדוע שאני בע"ק משארי חייבי טיבלות שטובלין כדרכן. ב ונראה דרש"י בשבת פירש בכל חייבי טבילות דהכוונה בהטבילה כדי לאכול תרומה לערב יבבע"ק פירש"י דמיירי שאין אוכל טהרות לבו ביום, יעוי"ש. והביאור בזה דהתנא דנקט בע"ק בפני עצמו הכוונה שאין לדון עליו אלא לענין תורה ותפלה, דאל"כ הרי הוא בכלל חייבי טבילות ששנה ברישא.- ג ובזה יש ליישב דברי הרמב"ם שכתב בפר"ג משב"ע דבע"ק בזה"ז לא יטבול ביוהכ"פ שאין הטובל בזה"ז טהור מפני טומאת מת, ואין הרחיצה מקרי לתפלה בזה"ז אלא מנהג, ואין מנהג לבטל דבר האסור אלא לאסור את המותר וכו', וכבר ביארנו שבטלה תקנה זו עכ"ל, ולכאורה קשה הלא כיון שפוסק הרמב"ם דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביוהכ"פ כמו שכתב שם בה"ב, אעפ"י שפוסק טבילה בזמנה לאו מצוה, וא"כ מדוע ישונה בע"ק. וע"כ שאני בע"ק בזה"ז דכיון דע"כ ליתא לטהרות כמו"ש מפני שכולנו טמאי מתים. והדין הקודם מיירי בזמן שאיכא טהרות, ובזה הקילו חכמים לטבול ביוהכ"פ לכל הטמאין, וכמוש"נ. ד שם, נזדבנה לו טבילת מצוה כורך עליו גמי, פירש"י להגן עליו משטף המים, והיינו שלא יגרום למחוק השם, והקשה בתוס' יוהכ"פ דבפר' כל כתבי מסיק הש"ס דהגמי הוא לכסות השם מפני שאינו יכול לעמוד בפני ד' ערום עכת"ד, יעוי"ש, עי' לעיל דף ח' שהקשו בזה התוסי"ש שם. - ושם ביארנו שיטת רש"י לנכון בס"ד.