נזר הקודש - תמיד עז
nezer hakodesh (Tamid) 77 · נזר הקודש - תמיד · free full Hebrew text
Open in the reader →ובזה יש ליישב הא דפסק הרמב"ם כר' יוחנן בפר"א מחגיגה ה"ד, והקשה מרן מדוע לא פסק כר' אושעיא שהוא גדול מר' יוחנן דרביה הוי יעו"ש. אמנם לפי מה שביארנו דהברייתא דערל וטמא ע"כ סברה כר' יוחנן להכי הכריע הרמב"ם לפסוק כוותי'. כתב הרמב"ם בפר"ג מחגיגה ה"ז יום הקהל שחל להיות בשבת מאחרין אותו לאחר השבת מפני תקיעת החצוצרות והתחינות שאין דוחין את השבת עכ"ל, וכתב הראב"ד וז"ל, א"א ואפילו יו"ט אינו דוחה, ופירשו בירושלמי מפני הבימה שבעזרה, ויעשו אותה מערב יום טוב שלא לדחוק את העזרה, שמענו מכאן שאינו מעכב את התקיעות כאשר כתב עכ"ל. וכתב מרן שטעמו של הרמב"ם כרבי בא דאמר מפני התקיעות כדאיתא בירושלמי. אמנם קשה לי טובא, הלא התקיעה אינה אלא שבות, ולא גזרו שבות במקדש, והלא תוקעין במקדש בר"ה, ואם כן ע"כ הוא מפני הבימה, ואפשר שזה כוונת הראב"ד, והיינו דסבר דגם מאן דאמר מפני התקיעות כוונתו גם כן לעיקר מפני הבימה שהוא משום מלאכה. ואפשר שכוונת הרמב"ם לעיקר מפני התחינות שאסור בשבת כמו שכתב סוף הלכות שבת וזה אסור גם במקדש בכדי שלא לבטל מעונג שבת ואפשר שהוא מדאורייתא, ואפשר גם כן שיש איסור דאורייתא גם מפני התקיעות בחצוצרות שאמרה תורה ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחיכם, או על הצר הצורר אתכם, אבל בחסר אחת משתי אלה יש בזה איסור תורה דהיינו לאו הבא מכלל עשה. אמנם העיקר הא דלא כתב הרמב"ם מפני הבימה, מפני שסבר דהבימה היתה של פרקים כמו שכתבו התוס' בסוטה מ"א שכתבו ונראה דהיו בונין הבימה מערב יו"ט בנין של פרקים ובחולו של מועד לא היו עושין שום בנין אלא מקיימין אותה ומחברין הפרקים יחד, יעו"ש. ואיתא בביצה כ"ב ואין זוקפין את המנורה, ופריך מאי קא עביד אמר רב חיננא בר ביסנא הכא במנורה של חוליות עסקינן דמיחזי כבונה דבי"ש סברי יש בנין בכלים ובית הלל סברי אין בנין בכלים, והרמב"ם בפרכ"ד מהלכות שבת הנ"ל פסק דאין בנין וסתירה בכלים יעו"ש. ולפי"ז מאן דאמר שם בירושלמי מגילה מפני הבימה זהו רק אליבא דבית שמאי, אבל לא כן להלכה כיון דקיימ"ל כבית הלל דאין בנין וסתירה בכלים של פרקים, ושפיר השמיט הרמב"ם מפני הבימה, וכתב הטעם מפני התקיעות והתחינות, כדאיתא בירושלמי, שיר מי הביאני עד הלום של נעלך במקום קדשים המאירים לעינים כספירים לחמשים לילות כימים להשכים ולהעריב בצפיות עינים להבין דברי חכמים הכבירים כל עין צופיה לסדר קדשים הומיה לחזות בנועם הקרבת תמידיה בהקמת הבוקר בכיפור חטאיה ובהשכבת הלילה בנפש נקיה וכל מחמדי העולם אינם בתשלומיה ויעלה לרצון לפני אדון כל העולמים בלימוד הקדשים ותורת התמידים כהבטחת רבותינו ז"ל שנחשב כאילו עשיתים ונזכה לראות בבנין המקדש בירושלים.