הרי בשמים תקפה

לומר דהוא מה"ת כיון דהא דדייקה הוא משום חומר שהחמרת עלי' בסופה וזה גופא הוא רק מדרבנן א"כ ממילא נאמנות ע"א באשה ע"כ רק דרבנן ולפי"ז הרי ביבמות שם מיבעי' לי' ע"א במלחמה מהו אי הוי הטעם משום מדעל"ג מהני א"ד משום דייקה וזימנין דסניא לי' לא דייקה ובעי למיפשט מהך מעשה דב' ת"ח שטבעו והשיא ר' נשותיהן עפ"י נשים והא מים כמלחמה דמי כו' וע"כ משום מדעל"ג הוא ודחי דאמרי אסקינהו קמן וחזנהו לאלתר וקאמרי סי' ולעולם הטעם הוא משום דייקה ומינסבה וכיון דהוא משום דייקה הוי נאמנות ע"א רק מדרבנן וה"ה נשים וא"כ א"א לומר דמועיל סי' דרבנן כנ"ל ולכך כ' התוס' שפיר דמיירי ע"כ בסי' מובהקים משא"כ בנ"ד חוץ ממה שהגידה הערלת במסל"ת שראתה אותו נטבע בנהר ובתשו' מהרי"ט ח"ב סי' ל"א כ' דבס' שהא כדי שת"נ אמרי' דמסתמא שהא הלא כיון דידוע לנו שהאיש הזה מאס בחייו הרי כ' בנוב"י סי' מ"ד דבכה"ג א' הוכיח תחלתו על סופו ע"ש ונהי דבחת"ס אה"ע ח"א סי' ס' כ' לדחות ד' הנוב"י מד' הש"ס שבועות מ"ו. דאמרי' עביד אינש דגזים ולא עביד מ"מ בנ"ד הרי נמצא על שפת הנהר מלבוש הראק שלו והשטייפהוט ומקלו ותרמילו והמכתבים לז' שכותב הטעם שהי' מוכרח לאבד עצמו א"כ יש רגל"ד ובכה"ג דאיכא רגל"ד ל"א עביד דגזים ולא עביד דומיא דכ' בתוס' שם בשם הרוקח דבמוחזק לכך ל"א הכי ומלבד זה נראה דל"ש למימר גזים ולא עביד רק היכי דלא עשה מעשה אלא שאמר איזל ואקטול לדיקלא דפלניא דדיבורא מקרי ואמר כענין שמצינו בגיטין ס"ז. מעשה לא עבדי דיבורא קאמרי וכי"ב אשכחן בב"ב ל': אפ"ת רבנן התם עבד לי' מעשה אבל הכא דדבורא עביד אינש דמיקרו ואמר ע"ש וא"כ בנ"ד הלא עשה מעשה שהשכיב עצמו על השיענען מהבאהן כדי שיהרג בכה"ג גם החת"ס יודה דא' הוכיח תחלתו על סופו וכיון דנטבע במשאל"ס אינו רק מדרבנן מהני שפיר סי' דרבנן. ומלבד כ"ז הלא יש לנו הט"ע דבגדים של הנטבע חוץ ממה שנתנה האשה סי' מובהק על הברוכגארטעל תפירת המטלית והצבע שלו מה שחתכה מאינטערראק שלה זה גופא הוי סי' וגם צמצמה המקום בהצד שכנגד הבשר שהוא ג"כ סי' כדקיי"ל כרבא בב"מ כ"ב: דמקום הוי סי' והו"ל סי' מובהק עתשו' מהרי"ט סי' ל"ה וגם הסי' דהמנעלים שהם פוגשם איבערשטעממט והלא הכירה הכל ג"כ בטב"ע ואי דחיישי' לשאלה הרי כ' בב"ש סי' י"ז ס"ק ס"ט בשם מהר"ל מפראג כיון דחשש שאלה הוא רק ללישנא דסי' דאוריי' וללישנא דסד"ר ל"ח לשאלה א"כ כשיש ג"כ ס"א בגופו שריא מכח ממ"נ דאי סד"א הא מהני הא מהני הס"א ואי סל"ד הא מהני הט"ע דכלים וענובי"ק סי' ל"ב שכ' דדבריו הם עיקר ואפי' להב"ש שחולק על המהר"ל מפראג י"ל דהוא רק היכי דהיכר הבגדים הוא ע"י ס"מ וכמ"ש הב"ש הטעם דע"י החשש דשאלה אין הסי' שבכלים סי' מובהק אבל ט"ע בבגדים אפשר דמהני בצירוף סי' אמצעי גם להב"ש וי"ל מה"ט דמהני בנ"ד ג"כ הט"ע בגופו אפי' אשתהי אחר יציאתו מהמים בצירוף הס"א שבגופו חוץ מהטעמים הנ"ל משום דאין לחוש דאתרמי אינש אחרינא בההוא סימנא ונשתנה פרצופו עד שנדמה לבעלה של זו וכמ"ש בתשו' עבוה"ג סי' ע"ב דמצרפי' ט"ע גרוע דאחר ג"י לס"א שבגופו או ט"ע דכלים והסכים לזה בתשו' נובי"ק סי' ל"א ול"ב. ובתנינא סי' מ"ז לענין אשתהי אחר שהעלוהו מן המים וכ"ש בנ"ד דאיכא תרתי ס"א שבגוף וט"ע דכלים והנה הוכחת העה"ג שם הוא ממתני' דיבמות ק"כ. א"מ אלא על פ"פ עם החוטם ואעפ"י שיש סי' בגופו ובכליו וא"מ אלא עד ג"י כו' ואי איתא דגם לאחר ג"י ל"מ סי' בצירוף ט"ע כמו דל"מ כשאין פ"פ עם החוטם אמאי נקט להא דאעפ"י שיש סי' בי מצעי קודם הא דא"מ אלא עד ג"י הו"ל לערבינהו וליתנינהו להא דאעפ"י שיש סי' לבסוף שיהי' קאי אכולהי וע"כ דרק באין פ"פ ל"מ סי' אבל בחששא דאחר ג"י כיון דאינו אלא מדרבנן שפיר סמכי' אסי' עכ"ד ולפי"ז להך לישנא דסי' דאוריי' דמוקמי' התם הא דאעפ"י שיש סי' בסי' גרועים כגון ארוך וגוץ ה"ה דמהני אפי' סי' גרוע בצירוף ט"ע דאחר ג"י וה"ה במים באשתהי ולפי"ז י"ל בנ"ד שרי' ממ"נ דאי סי' דאוריי' וחיישי' לשאלה ול"מ הסי' והט"ע דבגדים הלא להך לישנא מהני אפי' סי' גרוע דגוף בצירוף ט"ע דאשתהי כנ"ל ואי סי' דרבנן הא ל"ח לשאלה ומהני הט"ע דהבגדים בלבד. [ואף דבנובי"ק סי' מ"ג כ' דגם בהט"ע בהבגדים שייך בדדמי בכ"ז הרי כ' שם דזהו דוקא למי שראה הטביעה אבל אם רק ידע מהטביעה ל"ח בהבגדים לבדדמי לכ"ע ע"ש ובנ"ד הרי עכ"פ לא ראה הטביעה] גם יש לצרף בנ"ד ד' א"ז הח"צ סי' קל"ד שכ' דבט"ע בבגדים וס"א בגוף ל"ח לשאלה דהו"ל שאלה דיחיד כמו דל"ח לנפילה דיחיד בב"ב קע"ב. וכ"כ בפנ"י גיטין ס"ד. ובתשו' ב"ח סי' פ"א ותשו' ג"ב סוסי' ב' וכעין זה בהתשו' שבהח"מ ס"ק נ"ח. ואפי' לד' החולקים ע"ז עכ"פ בנ"ד שהיו כלים דלא מושלי היינו הברוכגארטל והט"ק עם ציצית שכ' בתשו' מהרי"ט הובא בק"ע סי' שפ"ב דלא מושלי כשידוע כשיצא מביתו לא הוליך עמו אלא א' דלא שביק אינש מצוה דגופי' ויהיב לאחריני ובתשו' שבו"י ח"ב סי' קי"ג כ' דגם מנעלים על הדרך הוא מכלים דלא מושלי מפני שמתקלקלים וא"כ בנ"ד י"ל דכ"ע יודו דל"ח לשאלה דהרי טעמא דהחולקים על הח"צ דש"ל כמ"ש הח"צ בעצמו שם דאפשר לחלק דלשאלה שהוא מדעת חיישי' אפי' לשאלה דיחיד ול"ד לנפילה שהוא שלא מדעת וא"כ בכלים דלא מושלי הא אין לנו לחוש לשאלה אפס דבתשו' שב יעקב סי' מ"ג כ' דאפי' בכלים דלא מושלי אית לן למיחש למכירה ואבידה ע"ש וא"כ בנ"ד בהברוכגארטל חוץ מה דלא שכיח כלל להשאילו כיון שא"א לו לאדם שיש לו חולי השבר להיות בלעדו אף גם למכירה ליכא למיחש בו שנפשו ש"א קצה ליקח ברוכגארטל שנשאו כבר אדם אחר ואין עלינו לחוש רק לאבידה א"כ הא לנפילה דיחיד ל"ח. והנה אף לד' הב"י בשם הריטב"א דלמ"ד סי' דרבנן חיישי' לשאלה גם בכלים דלא מושלי מלבד דהב"ש לא פסיק הכי וכן בנוב"י סי' מ"ד ובש"ש ש"ז העלו להלכה דל"ח לשאלה בכלים דלא מושלי חוץ מזה הרי כ' בפנ"י פ"ב דב"מ ובנוב"י סי' נ"א בשם הגאון מהר"ם ברבי זצ"ל דאם ניכרים הבגדים בט"ע לכ"ע ל"ח לשאלה בכלים דלא מושלי ורק בס"מ כ' הב"י דחיישי' כיון דלפעמים יקרה שמשאילו ל"ה ס"מ כמ"ש בב"ש וגם הרי כ' בנובי"ק סי' ל"ז ובתנינא סי' מ"ו דאפי' לד' הסוברים דגם בכלים דלא מושלי חיישי' לשאלה ע"כ הוא רק מדרבנן דאי מה"ת הד"ק הגמ' לדוכתה ואי חיישי' לשאלה חמור בסימני אוכף היכי מהדרי' ול"ש מה דמשני אוכפא לא מושלי אינשי דהרי גם בכלים דלא מושלי חיישי' לשאלה וע"כ שאינו רק חומרא דרבנן וא"כ מהני עכ"פ בנ"ד בצירוף הס"א שבגופו: ולבר מן כל דין י"ל עפמ"ש בתשו' נובי"ק סי' מ"ג דכיון דבממון ודאי ל"ח לשאלה כמ"ש בתוס' יבמות ק"כ: ולכך במשאל"ס דל"ה רק דרבנן ל"ח לשאלה דאיסור דרבנן לא חמיר מממון וכ"כ בתשו' רח"כ סי' כ"ח והוסיף עוד דהרי כ' בתשו' ח"צ דאפי' איסור לאו קיל מחזקת ממון א"כ מכ"ש דבאי' דרבנן ל"ח לשאלה ע"ש ובחי' ישבתי עפי"ז מה שראיתי מקשין בש"ס יבמות הנ"ל דפריך למ"ד סי' דאוריי' מאי אעפ"י שיש סי' בגופו ובכליו ומשני גופו דארוך וגוץ כליו דחיישי' לשאלה והק' להך לישנא דש"ס בכורות הנ"ל דבעגונה בתחלת עדות אחמור רבנן א"כ אמאי לא מוקי בסי' אמצעי ואפ"ה ל"מ בעדות אשה משום דאחמור רבנן בתחלת עדות דניבעי סי' מובהק ולהאמור י"ל עפי"ד מהריב"ל שהובא במ"ל פי"ג מגירושין שכ' דכונת המתני' אעפ"י שיש סי' בגופו ובכליו היינו בשניהם ביחד וא"כ א"א למימר דסי' בגופו בס"א ומשום חומרא דרבנן דא"כ יועילו סי' בגדיו ואי דחיישי' לשאלה הא היכי דהוא רק חומרא דרבנן ל"ח לשאלה וע"כ דאזיל לל"ב דבכורות הנ"ל דהכרת פ"פ בעגונה הוא מה"ת ושפיר חיישי' לשאלה ולאידך לישנא דבכורות הנ"ל דהכרת פ"פ רק מדרבנן ע"כ צ"ל לתי' זה דס"ל להך לישנא דגם בדרבנן חיישי' לשאלה ולהכי פריך התם ממצאו קשור בכיס ובארנקי היכי מהדרינין ניחוש לשאלה אף דחששא דב' יב"ש הוא רק מדרבנן וע"כ דקאי לאידך לישנא דבכורות הנ"ל דחיישי' לשאלה גם בדרבנן ומשני כיס וארנקי לא מושלי אינשי ולפי"ז י"ל בטעמו של הב"י בשם הריטב"א שכ' דחיישי' לשאלה גם בכלים דלא מושלי משום דשמא עיקר כהך לישנא בבכורות דס"ל דהכרת פ"פ הוא מדאוריי' וא"צ לשנויי כיס וארנקי לא מושלי די"ל דבאמת חיישי' לשאלה גם בכלים דלא מושלי ולהכי ל"ח לשאלה במצאו קשור כיון דחששא דב' יב"ש ל"ה רק דרבנן כנ"ל ולהכי נראה דבכלים דלא מושלי והוא רק דרבנן כ"ע מודו דל"ח לשאלה דממ"נ לל"ק דבכורות דהכרת פ"פ ל"ה רק דרבנן הא ע"כ ל"ח לשאלה בכלים דלא מושלי ולאידך לישנא דהכרת פ"פ דאוריי' דנוכל לשנויי משום דבמצאו קשור ל"ה רק דרבנן הא עכ"פ שמעינין דבאיסור דרבנן ל"ח לשאלה וא"כ בנ"ד שריא ממ"נ אם משום כלים דלא מושלי או משום דנטבע במשאל"ס דרבנן ל"ח לשאלה ויש לצרף ג"כ בנ"ד מ"ש בתשו' ב"ח דבימים מעטים ל"ח לשאלה ונזכר ג"כ בתשו' נובי"ק סי' מ"ג. והרי בס' בית מאיר ס"ק כ"ד כ' דהנוטה בשעת הדחק להקל בחשש שאלה לא הפסיד ואין לך שעה"ד יותר מנ"ד דבודאי לא תמצא האשה הזאת עדות אחרת יותר מאלו שהיו אז ובודאי בכה"ג יש להקל טפי כדא' ביבמות קכ"ב. תנא דבי ר"י בשעת הסכנה כותבין כו' ופירש"י שאם לא תאמין לזה לא תמצא אחר ותשב עגונה ע"ש והרי בנ"ד עפ"י האומדנות נראה שהנטבע הוא בעלה של זו [ערמ"א סט"ו ובח"מ ס"ק ל"ג דבאומדנות המוכיחות יוצאת מחזא"א דאוריי' ועב"ש ס"ק מ"ט מ"ש בשם הט"ז] ובפרט שהאשה הזאת היא רכה בשנים כפי מכתבו ויוכל לצמוח קלקול מזה ח"ו ועחמ"ח ס"ק ל"א. ואיכא הרבה סניפי היתר שכתבנו למעלה. הנה יצא כנוגה היתרה של האשה העגונה הלזו בתנאי שיצטרף עמנו א' מגדולי הוראה המפורסמים ואח"כ ישבו בי"ד של ג' ויתירוה כדין הנשאת עפ"י ע"א בש"ע סל"ט. ובתשו' רח"כ סוסי' כ"ג מביא בשם אביו ז"ל שלא התיר מימיו עגונה בפחות מג' וכן נהג הוא אחריו ואנן בתרייהו גרירן בזה. דברי ידידו דור"ש באהבה: סי' רכז בעזה"י אור ליום ו' עש"ק ב' דחנוכה תרנ"ו לפ"ק סטרי. אלקים יענה את שלום כבוד ידידי ש"ב הרב המאה"ג חריף ובקי בחדר"ת ירו"ש בנש"ק מוה' יהודה אונגאר נ"י אבד"ק סאקאלוב יצ"ו מכתבו הגיעני בדבר אשר בק"ק פ' היא תקנה קבועה מקדם קדמתה