זוהר הרקיע, שרשים ג

השרש השלישי הוא שאין למנות מצות שאין נוהגות לדורות וזה השרש הסכים בו הרמב"ן ז"ל גם כן והוא מחוייב שיהי' כן שאלו מנינו מצות שאינן נוהגים לדורות יהי' עולה המנין לחשבון גדול כי היינו מונין כל המצוה שבאה במצרים ובמדבר בעשה ולא תעשה. ועוד שהרי תרי"ג מצות יצא לנו ממדרש תורה צוה לנו משה ושם כתוב מורשה קהלת יעקב ומה שאינו לדורות אינו מורשה. ועוד שהרי אמרו במדרש רמ"ח מצות עשה הם כנגד רמ"ח איברים ושס"ה לא תעשה כנגד שס"ה ימים בשנה כי כל אבר ואבר יאמר לו קום עשה בי מצוה וכל יום ויום אומר לו אל תעשה בי עבירה אם כן מנין זה במצות הנוהגות לדורות הוא. וזה אין בו ספק אבל יש בשרש הזה מחלוקת שהגאון ז"ל מנה קצת מצות. אמר הרמב"ם ז"ל שהם אינן נוהגות לדורות. והרמב"ן ז"ל מנצל אותו לומר שהם נוהגות לדורות וכשאפרש האזהרות אאריך בכל אחת מאותן המצות שנפל המחלוקת בהן דעת כל אחד ואחד מהם ז"ל והכרעתי בהם שאין רצוני לדבר בכאן אלא בכללים ובפרטים אדבר במקומן. ומה שצריך לבאר בכאן הוא שאין קרוי מצות שעה אלא הדבר שנצטוינו עליו או הוזהרנו בו באותו זמן לא אחד מכאן בשום צד כמצות הנאמרות במצרים ובמדבר שכיון שהם תלויות במקום מיוחד ובזמן מיוחד ובעבור אותו זמן אין לתלות אותו צווי כלל הרי הן מצות שעה והרי אינן בכלל מורשה קהלת יעקב אבל הצווים שאין נוהגין בכל מקום ובכל זמן אם (שמא) יעדר אותו הדבר שנצטוינו עליו או הוזהרנו ממנו אינן קרויין מצות שעה מפני העדר הדבר שאין ביטול הצווי ההוא מפני היותו מצות שעה אלא מפני שנתבטל הדבר המצוה ההוא שאלו היה נמצא הדבר ההוא היתה המצוה ההיא קיימת. ועם כל זה באו בכלל המצות הריגת ז' עממים ומחית זרעו של עמלק שאע"פ שבהעדר האומות ההם יתבטלו מצות אלו מצות דורות הם קרויות שלא היו תלויות בזמן כלל אלא בכל זמן שיהיו נמצאים אנו מצווין באבודם לא מפני זה יצאו מכלל המצות וכן כתב הרמב"ם ז"ל והסכים עמו הרמב"ן ז"ל ומה שנפל ביניהם מחלוקת בפרטי זה הכלל אכתוב בפי' האזהרות בס"ד: