זוהר הרקיע, מצוות עשה עד

ודין אשת שביה. וחק פריה ורביה. ותלבושת עריה. ונסוך מי קרים:

מצות עשה אחת לעשות ליפת תואר כל הנזכר בפר' ואינו נמנה כל פועל מצוה כמו שנודע מהשרשים:

וחק פריה ורביה. מצות עשה לפרות ולרבות שנאמר ואתם פרו ורבו והיא מהמנין שהרי בסנהדרין (י"ט ב) חקרו למה אינה נמנית מצוה לבני נח ואמ' שכל מצוה שנאמרה לבני נח ולא נשנית לישראל בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח. והתבאר מזה שלישראל נמנית מצוה. וכן אמרו חתן פטור מקרית שמע לפי שהוא עוסק במצוה ואמרו האיש מצוה על פריה ורביה ואין האשה מצוה על פריה ורביה ובגמ' דבני מערבא בגיטין פרק השולח ופרק א' דמועד קטן ראיתי שהעבדים חייבים בזאת המצוה שהרי מי שחציו עבד וחציו בן חורין כופין את רבו ומשחררו משום לא תוהו בראה לשבת יצרה. ואע"פ שאין העבדים חייבים אלא במצות שהנשים חייבות בהן, חייבים בזאת המצוה משום לא תוהו בראה. ויש מצוה קודמת לזו מן התורה והיא מצות קדושין. ובגמ' דבני מערבא אמרו המצות כלן מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מן הקדושין בבעילה ובודאי שמצות הקידושין דאורייתא היא שהרי אמרו מאורסה היא נסקלת ואילו לא היו דאורייתא לא היינו סולקין אותה. והרז"ל כתב שקדושי כסף הם מדברי סופרים וקדושי שטר וביאה הם מן התורה והקשו עליו קושיות גדולות. ואני בעני למדתי עליו ז"ל זכות בתשובה אחת וכתבתיו בשרשים. וכמו שהאשה נקנית לבעלה בקדושין כך היא קונה עצמה בגירושין. שנאמר וכתב לה ספר כריתות וגם היא מצוה נמנית:

ותלבושת עריה להלביש ערומים והוא נכנס בכלל מצות צדקה די מחסורו אשר יחסר לו. והגאון ז"ל מנאה והרז"ל תפס עליו והרמב"ן ז"ל למד על הגאון ז"ל זכות שהוא ז"ל הוציא זה ממה שאמר אחרי י"י אלקיכם תלכו מה הוא מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים וזהו התנצלות הגאון ז"ל ושלא הוציא זה מן כי תראה ערום וכסיתו כמו שחשדו הרז"ל אבל אין כאן תוספת במנין המצות כי כבר נמנה ללכת בדרכיו. ותלבושת הוא בחירק התי"ו כי כן כתיב בגדי נקם תלבושת עריה בריש לשון גלוי מן עריה בשת ערום ועריה:

ונסוך מי קרים הוא נסוך המים שהיו מנסכין כל ימות החג והוא הלכה למשה מסיני והוא בכלל קרבן החג ואין בו תוספת מנין. אף על פי שכל מה שהוא הלכה למשה מסיני נחשב מן התורה שלא כדעת הרז"ל שהוא אומר שהוא נחשב מדברי סופרים. וכן הוא במסכת קדושין. עוד הביא הרמב"ן ז"ל ראיות אחרות. ואמר מי קרים חסר הנסמך כמו מי מלא ימצו למו כלומר מי כוס מלא וכן הוא אמרו מי מעינות קרים שתהא חיותן בכלי כי מי המעינות כמו שהם חמים בניסן כאמרם ז"ל אין לשין אלא במים שלנו כן הם קרים בתשרי שהיא תקופה הפכית: