זוהר הרקיע, מצוות עשה עא
Zohar HaRakia, Positive Commandments 71 · זוהר הרקיע · free full Hebrew text
Open in the reader →וכל טומאה להפלות. בשרץ ונבלות. ואדם עם מכלות. ומשקים נגרים:
הרז"ל מונה כל אחת מהטומאות מצוה. וביאר הוא ז"ל שאין רצונו לומר שהיא מצוה שנהיה חייבין להטמא להם ולא שנהיה מוזהרים מלהטמא אלא שמאמר התורה זה יטמא על תאר כך דין זה מצוה הוא. והרמב"ן ז"ל חולק עליו בזה לפי שאין בדיני הטומאות שום מצוה אלא רשות גמורה וכן הוא מוכיח לשון ספרא דתניא התם ובנבלתם לא תגעו יכול אם נגע אדם בנבלה ילקה ארבעים תלמוד לומר ולאלה תטמאו יכול אם יראה אדם נבלה ילך ויטמא תלמוד לומר ובנבלתם לא תגעו. הא כיצד הוי אומר רשות וכיון שהזהירנו האל יתעלה מביאת המקדש בטומאה ומאכילת קדשים ביאר לנו מה הוא מטמא ואיך היא טומאתו והביא דמיון לזה מענין בעלי מומין שאין כל מום נמנה בכלל המצות אלא שכיון שהזהירנו מלהקריב בעלי מומין ביאר לנו מה הוא מום וכמו שכתב הרב ז"ל בשרש השביעי. ולפי זה חסר הרז"ל ממנין המצות י"ג מצות. הא' טומאת נבלה. הב' טומאת שרץ. הג' טומאת אוכלין ומשקין. הד' טומאת נדה. החמישית טומאת יולדת. הששית טומאת צרעת אדם. השביעית נגעי בגדים. השמינית נגעי בתים. התשיעית טומאת זב. העשירית טומאת שכבת זרע. האחת עשרה טומאת זבה. השתים עשרה טומאת המת וטהרתו. ובענין טהרת המת אני תמה ממנו ז"ל למה חסר מצוה זו. וכמו שמנינו טהרת המצורע כך יש למנות טמא מת. השלש עשרה טומאת מי נדה. ופירוש לשון המשורר להפלות כלומר להפריש מענין והפלה יי' בין מקנה ישראל ומנה מהטומאות טומאת שרץ וטומאת נבלה.
ואדם עם מכלות אם קבלו טומאה מאב הטומאה הם מטמאין אוכלין ומשקין ע"כ צריך לפרוש מהם שלא יטמאו טהרותיו. ומכלות הם כלים. שרשם אחד כלה. ופסוק הוא ומכלות שתים עשרה מכלות זהב:
ומשקים נגרים וכן המשקין הם מקבלין טומאה והם עלולים לקבל טומאה שאין צריכין הכשר ע"כ גזרו עליהם שהשני שנגע בהם עושה אותם תחלה. וגם גזרו עליהם שיטמאו כלים גזירה משום משקה זב וזבה שהם אבות הטומאה ומטמאין אדם וכלים. ואמר נגרים שאם נקרשו המשקים אין להם דין משקה כאמרם ז"ל השמן שנקרש אינו לא אוכל ולא משקה: