זוהר הרקיע, מצוות עשה סט

ויורד גם עולה. וודאי עם נתלה. וחרם המופלא. וערך הנודרים:

גם הרז"ל מנה להביא קרבן עולה ויורד על קצת חטאים ונקרא כן לפי שהוא עולה לעשיר ויורד לאשר לא תשיג ידו:

ודאי עם נתלה הם שתי מצות האחת להביא אשם על קצת חטאות והם גזל ומעילה ושפחה חרופה. ונקרא אשם ודאי לפי שאינו בא על ספק והב' להביא אשם מי שבא ספק חטא לידו שאם היה ודאי היה חייב כרת במזיד וחטאת בשוגג ועל הספק מביא אשם ונקרא אשם תלוי. ואני מסתפק בענין האשמות למה נמנה כלם מצוה אחת. ולמה לא נמנה שפחה חרופה אחת. ואשם מעילות אחת. ואשם גזלות אחת. שאין זה דומה לאשם תלוי וחטאת שהם באין על מין עבירה אחת. ושל נזיר ושל מצורע הרי הן נמנין בכלל שאר קרבנות והנה נתוספו לי בזה שתי מצות ואע"פ שכל האשמות נמנות מתנה אחת ממתנות כהונה כמוזכר בפ' הזרוע והלחיים (קל"ג ב) ובפרק הגוזל עצים כיון שכל אחד חלוק מחבירו אפשר למנות כל אחת ואחת מצוה בפני עצמה. והרי הרז"ל מנה חטאת קבועה ועולה ויורד שתי מצות ונמנות מתנה אחת ממתנות כהונה. ולא הוקשה לי בעולה ויורד למה לא מנה אותן כמנין העבירות לפי שכלן יצאו בדבור אחד כמו שכתב בשרשים. אבל האשמות שלכל אחד עבירה מיוחדת והדבור מיוחד ראוי למנותן כמנינם אע"פ ששם כלם אשם כמו שמנה מוסף שיש לו יום מיוחד מצוה אחת אע"פ שכלם שם מוסף להם:

וחרם המופלא היא מצוה נמנית לדון בדיני חרמים שהאומר על נכסיו שהם חרם יתנו לכהנים או לגבוה כדין כל אחד מהם המפורש בתלמוד. ותפס לשון הכתוב באומרו וחרם המופלא מלשון איש כי יפליא נדר ופרשוהו חז"ל במופלא הסמוך לאיש כלומר אם נדר קטן והוא בשנת י"ג שיודע לפרט נדרו נדר:

וערך הנודרים יש בכלל דיני ערכין מצות הרבה נמנות הא' דין ערכי אדם שהאומר ערכי עלי או ערך פלוני עלי נותן ערך הקצוב בתורה, השנית דין ערכי בהמה טמאה שצריך העמדה והערכה. השלישית דין ערכי בתים שהמקדיש ביתו נותן כפי מה שיעריך אותו הכהן. הרביעית דין ערכי שדות יהי' שדה אחוזה או שדה מקנה הכל דין אחד במצוה אחת נמנה. והרז"ל חלקן כן ולא כלל ארבעתן במצוה אחת לפי שיש לכל אחת מאלו הארבעה חלקים דין מיוחד אע"פ ששם ערך כולל ארבעתם ואע"פ שאלו נדרים הם אבל לדון בכל אחד בדינו הוא מצוה. ואחר שהרז"ל הוא אומר כן למה לא ימנה כל אחד (מהשמות) [מהאשמות] אחד כמו שכתבתי ושכח המשורר ז"ל או כללם בכלל מצות אחרות שתי מצות האחת לפדות קדשים שנפל בהם מום שנאמר רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר ופי' ז"ל בקדשים שנפל בהם מום. והשנית שהתמורה תהיה קדש וזו מצות עשה נמנית היא. וכבר אמרו ז"ל על הממיר שהוא לוקה אע"פ שהוא נתק לעשה משום דלא אתי עשה ועקר תרי לאוי: