זוהר הרקיע, מצוות עשה יח

ושננתם תמיד. לבנך ולתלמיד. ומברכות תצמיד. מאת הנגמרים:

זה ג"כ מענין תלמוד תורה שהיא מצות עשה אחת ללמוד וללמד. ואין בכל זה כי אם מצוה אחת וחלקיה הם ללמוד לעצמו וללמד לבנו ולתלמידים ולהורות את בני ישראל כמו שהתבאר בפ"ק מקדושין וראיתי שהגאון ז"ל כ' ללמוד וללמד לשמור ולעשות שהכל נמנה אליו מצוה אחת והוא שילמוד על מנת ללמד לשמור ולעשות כמו בפרקי אבות. אבל מה שאמר

ומברכות תצמיד מאת הנגמרים הוא ע"ד הגאון ז"ל שהוא מכניס במנין רמ"ח מצות עשה מצות שהם דרבנן והרז"ל השיב עליו תשובות גדולות והיותר גדולה שבכולן הוא שהרי לשון התלמוד הוא תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני ואיך יכניס באלו המצות מצות שהן דרבנן. והרמב"ן ז"ל תירץ בזה שכיון שבסיני נצטוו שיקבלו עליהם מצות חכמים אפשר הוא לומר שכלם נאמרו לו למשה בסיני. ובפ' שבועות הדיינין (ל"ט) בשבועה שהשביע משה את ישראל אין לי אלא מצות שנצטוו בסיני מצות העתידות להתחדש כגון מקרא מגלה מנין כלומר מנין שגם עליהם השביען משה ת"ל קיימו וקבלו עליהם היהודים קיימו מה שקבלו עליהם כבר והרי זה דבר מפורש כי על כל מצות דרבנן השביע משה את ישראל. ועוד כמו שמנינו בפ' שתויי יין ובפ' משמרות כהונה ולויה מתנות כהונה אע"פ שלא נאמרו אלא לאהרן. ובפרשת בנות צלפחד אע"פ שלא נאמרה בסיני כן אפשר למנות מצות שהם דרבנן בכלל רמ"ח אע"פ שלשון התלמוד נאמרו לו למשה בסיני כי על פי הרוב דבר. ובפ"ק דברכות (ה') אמרו מאי דכתיב ואתנה לך לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות האבן זו מקרא והתורה זו משנה. והמצוה כמשמעה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים. להורותם זו תלמוד מלמד שכולן נאמרו למשה בסיני כל זה כתב הרמב"ן ז"ל וגם אני מצאתי בפ' ב' ממגילה (י"ט ב') סיוע לגאון ז"ל שאמרו ועליהם ככל הדברים מלמד שהראה הקב"ה למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שעתיד להתחדש א"כ הכל נאמר למשה בסיני. ואעפ"י שתירץ הרז"ל הקושיות שהקשה הרמב"ם ז"ל על הגאון ז"ל עם כל זה הוא מתחזק עמו שלא למנות מצות שהם דרבנן ותסתלק מן המנין מצות מאה ברכות שאין לה חיוב מן התורה ואם יש לה רמז בתורה ובנביאים ובכתובים בתורה מה יי' אלקיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה וראו לדרוש כן לפי שבפסוק יש צ"ט אותיות וכשהוספנו אלף על מה יהיה מאה במשמע התיבה ובמנין האותיות וכן מה באותיות א"ת ב"ש הוא יץ שעולה מאה. ובנביאים נאם הגבר הוקם ע"ל בגימ' מאה. בכתובים כי כן יברך גבר הוא חסר וכן כי עולה בגימ' מאה כלומר מאה יברך גבר בכל יום: