זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה פה

וחרם לא נבק. בארצך לא תדבק. והיתה תל אבק. כמהפכת זרים:

גם הזהירה תורה שלא ליהנות כלל מממון של עיר הנדחת שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, ונבק הוא ענין ריקות מן ונבקה רוח מצרים, ומה שבא בשני בתים אלו אינו אלא להשלים השיר כי כבר הוזכר במצות עשה הראוי להזכיר שם. והנה המשורר ז"ל שכח אזהרה אחת דומה לזו בענין החרבן והשממון והיא שלא לעבוד בו ולא יזרע ואני תמה למה לא נמנה אותה שתים שהרי הם ענינים חלוקים זה מזה. וכיון שלא הוצרכו שניהם לתשלום הענין היה ראוי למנותן שתים כמו שנודע מהשרשים. ותניא בספרי יכול יהא אסור לסרוק שם פשתן וכו' ת"ל אשר לא יעבד בו ולא יזרע זריעה בכלל היתה ולמה יצאתה להקיש אליה מה זריעה מיוחדת שהיא חובת קרקע יצאו אלו שאינם חובת קרקע. ומזה נראה שבאו לתשלום הענין: