זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה סז

ועיניך לא תעלים. בנדחים ונופלים. ולא תעשו אלילים. כהבלי הנכרים:

שתי אזהרות נפרדות יש בהעלמה אחת בענין שור ושה נדחים. ובכללם כל אבידה כמו שכתוב בפרשת כי תצא לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים וגו' וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם. וכן אמרו במכילתא בענין אבידה ומצינו למידין שהוא עובר על עשה ועל לא תעשה. וכן בגמ' אמרו (ב"מ ל"ב) השבת אבידה עשה ולא תעשה היא וכן בספרי אמרו לא תראה את שור אחיך מצות לא תעשה היא, והשנית היא בבהמה נופלת רובצת תחת משאה והיא אומרו לא תראה את חמור אחיך או את שיו נופלים בדרך והתעלמת מהם. ובמכילתא פירשו שיש בזה עשה ולא תעשה. והמשורר תפש בזה לשון הכתוב שור אחיך או את שיו נדחים. חמור אחיך או שורו נופלים. ומה שאמר ולא תעשו אלילים אינו בא לאסור עשייתן שכבר כתב ולא תעשה פסל כמו שכתבתי אבל בא לאסור עשייתן כדי להפנות אליהן. וזהו שסמך אליו כהבלי הנכרים, שהם פונים אליהם. והפנייה אל האלילים היא אזהרה נמנית ולוקין עליה. וכן אמרו בגמ' עירובין (י"ז ב) בפרקא קמא אלא מעתה אל תפנו אל האלילים הכי נמי דלא לקי ויורה זה שלוקין על לאו זה אעפ"י שבא בלשון אל ולא בא בלשון לא ויש גורסין אל תפנו אל האובות ואינה נכונה לפי שאותה אזהרה אין בה מלקות אלא סקילה דלאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין אין לוקין עליו כמו שהזכירו שם וכן באחרון משבת. וענין אזהרה זו היא שאסור להסתכל בצורות וכן אמרו בשבת פרק שואל (קמ"ט) כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת ודיוקנא עבודה זרה עצמה אף בחול אסור להסתכל בה שנ' אל תפנו אל האלילים. וטעם אזהרה זו ידוע: