זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה ל
Zohar HaRakia, Negative Commandments 30 · זוהר הרקיע · free full Hebrew text
Open in the reader →ולא תאכל טרפה. ותועבה הדופה. ולא תקטין איפה. להפקיע שערים:
הרמב"ם ז"ל כתב בספר המצות שהאוכל אחת מהטרפות שמנו חז"ל שאינו לוקה ובגמרא חולין (מ"ט ב') מפורש שהם מן התורה שאמרו דרך תימה על אחת מהטרפות שמנו חז"ל טרפה דאורייתא היא ואת אמרת התורה חסה וכו' וכן הוא ז"ל חזר בחבורו הגדול וכתב שהאוכל מהם לוקה מן התורה. ואע"פ שפשט הכתוב הוא בטרפה שטרפה ארי כמו שאמר במכילתא דבר הכתוב בהווה אבל חז"ל קבלו שיש בכלל זה כל חולי שתמות ממנו הבהמה וכן אמרו ובשר בשדה הכניסו בכלל זה בגמ' (מכות יח) כל דבר שיצא חוץ ממחיצתו כגון בשר קדשים שיצאו ממחיצתן ובשר פסח שיצא חוץ לחבורה או עובר שהוציא את ידו קודם שחיטה והחזירה שאותו אבר אסור משום (שמות כ"ב ל') ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כמו שהוא מוזכר בפרק בהמה המקשה (ס"ח) וכן בשר הנתלש מהבהמה בחייה כמו שהוא מוזכר בפרק גיד הנשה. ובשר המדולדל בבהמה אסרוהו מדבריהם מטעם זה כמו שהוא מוזכר בפ' העור והרוטב:
ותועבה הדופה אמר שלא יאכל תועבה הדופה מאמרו יתעלה לא תאכל כל תועבה ואמרו בגמרא חולין כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל והוא כולל הרבה. ובספרי אמרו בפסולי המוקדשין הכתוב מדבר ר' אליעזר בן יעקב אומר מנין לצורם אזן בכור ואכל ממנו שהוא עובר בלא תעשה שנאמר לא תאכל כל תועבה ופי' ענין זה הוא שמן התורה אסור להטיל מום בקדשים כמו שפי' בבכורות ובגמ' י"ט שנאמר כל מום לא יהיה בו. והעובר על לאו זה כבר עשה תועבה על כן הזהיר המשורר ז"ל שלא יאכל אותה תועבה. ולפי שזה הקרבן נדחה מהקרבה קראו תועבה הדופה ולפי שבכל שתעב הקב"ה יש לאו מפורש באיסור אכילתו ולא נשאר זה הלאו אלא לפסולי המוקדשים על כן הוא בא במנין שלא בא בהם לאו אחר:
ולא תקטין איפה המשורר ז"ל תפס לשון הכתוב (עמוס ח' ה') להקטין איפה ולהגדיל שקל. ואמרו בגמ' בתרא (צ"ז) אוצרי פירות ומפקיעי שערים ומקטיני איפה עליהם הכתוב אומר (שם) מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל וענין זה מקטינין המדה ומגדילין שקל המעות והיו מוכרין התבואה כמו השער הראשון כדי שלא ירגישו ההמון ביוקר וכמו שאסור להקטין אותה כך אסור להגדילה כדי לקנות בה וזה הוא אמרו יתעלה לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. ואמרו ז"ל במסכת בתרא (פ"ט ב') אסור לו לאדם שישהא בתוך ביתו מידה חסרה או יתירה ואפי' היא עביט של מימי רגלים ואעפ"י שבאו בזה שני פסוקים האחד באיפה והאחד באבן אינו נמנה אלא לאו אחד שהכונה היא אחת שלא יהיו לו שני מידות בין בדבר הנמדד בין בדבר הנשקל: