זוהר הרקיע, מצוות לא תעשה קלו

ובא על אשת איש. מאד יחפיר ויבאיש. ודודתו מבאיש. שניהם נארים:

מה שאמר מאד יחפיר ויבאיש הוא מלשון הפסוק שאמר נואף אשה חסר לב וגו' נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה. אזהרה זו היא כוללת הנואף והנואפת והארוסה והנשואה ובת ישראל ובת כהן ואין לחלק בהם כלל כמו שכתבתי למעלה. ואעפ"י שהכתוב הוא כולל הנואף והנואפת שנאמר לא תנאף והכתוב הא' מחלק ואומר ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לא נמנה אותן שתי אזהרות אחת לנואף ואחת לנואפת, מהטעם בעצמו שלא מנינו לדעת ר' עקיבא לא יהיה קדש עם ואת זכר לא תשכב. שהלאו הכולל אנו מונין והלאו המיוחד אינו אלא לחזק וכן במשנת כריתות לא מנו במנין הכריתות באשת איש כי אם כרת אחת ובזה איני רואה שיחלוק בו הרמב"ן ז"ל אע"פ שהוא חולק בלאו דשאור ודבש לפי שבלאו הכולל הזכיר שניהם בפי' ובלאו המיוחד הזכיר הא' ולא בא אלא לחלוק. אבל כאן הלאו הכולל בשם אחד הוא מוציאם ע"כ אנו מונים הלאו הכולל והלאו השני אינו אלא לחזק. וכן פרשת ערות כלה היא מדברת עם האיש ולבסוף כלל בפסוק ונכרתו הנפשות העושות הנקבות עם הזכרים זה נ"ל לישב דברים אלו:

ודודתו מבאיש אזהרה היא לאשת אחי אביו שהיא בכרת, ומ"ש שניהם נארים הוא לשון ארירה וקללה מלשון במארה אתם נארים. ובא בלשון הכתוב ערירים ימותו: