ספר הזהר, תוספות, כרך א לט

יָשָׁב רַבִּי בְּרָכְיָה וְדָּרַשׁ מָאי הַאי דְּקָא אֲמְרִינָן כָּל יוֹמָא הַעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא יָדְעִינָן מָאי קָאָמַר, הַעוֹלָם הַבָּא מְתַּרְגֵּם עָלְמָא דְּאָתֵי מְלַמֵּד שְׁקוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְרוֹא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר וְנִבְרָא אוֹר גָּדוֹל שֶׁאֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לִשְׁלוֹט בּוֹ, צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְסוֹבְלוֹ לָקַח שְׁבִיעִי וְשָׂם לָהֶם בִּמְקוֹמוֹ וְהַשְׁאָר גְנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. אָמַר אִם יִזְכּוּ בָּזֶה הַשְׁבִיעִי וְיִשְׁמְרוּהוּ, אֶתֶּן לָהֶם זֶה לְעוֹלָם אַחֲרוֹן. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, הַעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכְּבָר בָּא מִקוֹדֶם שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרִאשִׁית. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם ל"א) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם: