זיו המשנה חלק א צו

דפרוש מקצתייהו, ומוקי לדברי שמואל בפרוש מקצתייהו, ע"כ כוונתו הוא דבפרוש מקצתייהו בכל ענין לא אזלינן אחר הרוב אף אם פירש שלא בפנינו דבכה"ג בשאר איסורים אזלינן אחר הרוב, בפקוח נפש לא אזלינן, דהרי שמואל לא איירי בחצר דוקא אלא איירי גם בעיר שרובה עכו"ם, וא"כ אם פירש אחד לחצר שפיר יכול להיות שפירש שלא בפנינו ואפ"ה אמר דלא אזלינן אחר הרוב, ולכן הקשו שפיר על דברי רבינו דאיהו הרי אמר דין זה דפירש אחד מהן, בחצר ולא בעיר, וא"כ ע"כ הוא רק בפירש לפנינו, אבל בעיר כשפירש שלא בפנינו משמע דס"ל דאזלינן אחר הרוב ולכן הקשו שפיר משמואל, ולזה מתרץ להם רבינו ג"כ שפיר דאנו אדר"י סמכינן דאמר דבחצר אחרת אין מפקחין, ומשום דאיירי בחצר הוצרכו לאוקמי בשפירשו כולן והוא פירש מהן לפנינו ומשום דכל דפריש מרובא פריש, וא"כ ודאי דה"ה לזה שפירש מעיר שרובה עכו"ם שלא בפנינו שאין מפקחין עליו אף ע"ג דכולם נשארו בקביעותן ובודאי דאיהו פליג על שמואל וס"ל דפקוח נפש שוה לכל האיסורים בזה

ולפ"ז אדרבא קושיית הרמ"ה על דברי רבינו במה שאמר וה"ה לזה שפירש מעיר שרובה עכו"ם, ואמר מי דמי התם פירש כולהו וליכא קבוע עכ"ל, הוא תמוה, דבעיר ודאי איירי בשלא פירש לפנינו ולכן גם בשנשארו כולהו קבועין ג"כ אזלינן בתר רובא וכמ"ש, ולפ"ז א"ש ג"כ דברי חכמי לוני"ל בתשובתם להרמ"ה במה שכתבו דבשאר איסורים שבתורה כגון תשע חנויות היכא דפרוש כולהו כו', דר"ל בשאר איסורים בכה"ג דמפקחין דראינו אותו פירש לפנינו דאז בעינן בודאי שיפרשו כולהו ויפרוש ניידי ולא מקבוע וככל הנ"ל, וא"ש הכל לנכון בסיעד"ש ודו"ק

פרק ג הלכה ב וטוענין בקורות בית הבד ובעיגולי הגת חשכה. עיין מ"מ מה שהאריך לתרץ דעת הרי"ף ודעת רבינו, שהרי"ף העתיק דברי ר' יוסי בר' חנינא דאמר ר' ישמעאל היא, ודברי רבב"ח אמר ר' יוחנן דבמחוסרין דיכה כ"ע לא פליגי דאסור, והוא תרתי דסתרי אהדדי, ודברי רבינו ג"כ דהכא לא מחלק בין מחוסרין דיכה או לא ולקמן בפ' כ"א הלכה י"ג מחלק בעצמו ג"כ בין מחוסרין דיכה למחוסרין שחיקה, וע"ש שהאריך בזה

ולעד"ן דא"ש בפשיטות יותר, דאף אם נאמר דהרי"ף ורבינו מפרשים כפירש"י בפשט דיגמור דאמר ר' ישמעאל ג"כ לא ק"מ, דדעת הרי"ף ורבינו ודאי הוא זה, דר' יוסי בר' חנינא בודאי לא פליג אר' יוחנן רבו דאמר במחוסרין דיכה לכ"ע אסור, ואפ"ה אמר דר' ישמעאל היא, דבאמת בהא דמתניתין דאמרה ושווין אלו ואלו שטוענין קורת בית הבד ועיגולי הגת, לאו מחוסרין דיכה הן כלל וכדמפרש בגמרא שם דלכן מודו ב"ש לב"ה בזה משום דאי נמי עביד להו בשבת ליכא חיוב חטאת, וכדפירש"י במשנה בדף י"ח, וז"ל דכי אמרינן סחיטת זיתים וענבים אב מלאכה הנ"מ בזיתים וענבים שלא ריסקן מבעוד יום דה"ל מפרק דבר ממשאו הגדול בתוכו והיא תולדה דדש אבל הכא אין נותנין קורה ע"ג זיתים עד שטוחנין תחלה בריחים וכן ענבים דורכין אותן תחלה ברגל ובלאו קורה נמי משקה נפיק ממילא אלא דלא נפיק שפיר כי השתא ולא דמי לדש עכ"ל, ואף ע"ג דבמנחות דף פ"ו חשב במשנה שם שלשה זיתים הן ובהן שלשה שלשה שמנים, ואמר הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכותשו כו' זה ראשון, חזר וטען בקורה זה שני חזר וטחן וטען זה שלישי, התם למנורה ולמנחות, אבל הכא סתמא לאכילה ועושין הכל כהשלישי שטוחן ואח"כ טוען בקורה ואינו חסר עוד שום מעשה ואיזה מחוסר דיכה הוא, ולכן אמר שפיר ריב"ח ר' ישמעאל היא, דאף דר' ישמעאל לא אמר לגמור אלא במחוסר שחיקה לבד ולא במחוסר דיכה כדאמר ר' יוחנן, ס"ל לריב"ח דגם זה הוא רק כמחוסר שחיקה ולא כמחוסר דיכה, ונוכל לומר עוד דהא דאמר ריב"ח ר' ישמעאל היא לא בא לאפוקי את רע"ק, דרע"ק דאוסר גם במחוסר שחיקה ודאי יפלוג על מתניתין דאמרה דשווין הן ב"ש עם ב"ה בזה, אלא לדידיה פליגי ב"ש גם בזה, דזה ודאי ליתא, דא"כ האם יסבור רע"ק כב"ש ולא כב"ה וכדהקשו הכי בתוס' ע"ש, אלא ודאי דגם רע"ק יודה לזה, אלא דהוא ס"ל דהא דטוענין קורת בית הבד עדיפא טובא מהא דשום ובוסר ומלילות שרסקן דעכ"פ מחוסרין שחיקה, אבל בהא דזיתים שטחנן וענבים שדרכן לא חסר מידי, אלא דמ"מ אמר ריב"ח ר' ישמעאל היא ולא אמר ר"י ורע"ק היא משום דכר' ישמעאל הוא מלתא דפסיקא ומפורש יותר, ולא חש להאריך ולומר דעד כאן אינו אוסר רע"ק התם אלא משום דמחוסר שחיקה אבל הכא לא חסר מידי, ורק ר' אלעזר הוא דלא אמר כריב"ח לאוקמה כר' ישמעאל משום דסבר דהני נמי כמחוסר דיכה דמי, אבל ריב"ח סבר דהני לאו כמחוסר דיכה הוא, וכן משמע להדיא מלשון הש"ס שהוצרך להסיק אליבי' דר' אלעזר "והני נמי כמחוסרי דיכה דמו", דלאו מלתא דפסיקי הוא אלא ר"א לבד הוא דאית ליה הכי ולכן עדיפי ליה לאוקמי כר' אלעזר בן שמוע ולא כריב"ח, מכלל דריב"ח לא סבר הכי אלא דהני לאו כמחוסרי דיכה דמו וגם לאו כמחוסרי שחיקה דמו וכמ"ש

ועתה אף אם נאמר דר' אלעזר ס"ל הכי באמת דגם לר' ישמעאל לא יודה ב"ש לב"ה בזה ג"כ אין לנו לחוש לענין דינא, חדא דגם לדידיה הרי אנן קי"ל כב"ה דמתירין בכל עם השמש, ועוד דהלא ריב"ח פליג עליו ואומר דהני לאו כמחוסרי דיכה דמו, אמנם באמת נראה ודאי דגם ר' אלעזר לא אמר זה למלתא דפסיקא כלל, דא"כ האם יאמר דבין ר' ישמעאל ובין רע"ק תרווייהו כב"ש אית להו, ועוד דאיהו הלא אמר דר"א ור"ש היא, וא"כ האם יאמר דר"א ור"ש סברי דגם במחוסר דיכה מותר ופליגי על ר' ישמעאל ורע"ק דאסרי תרווייהו במחוסרי דיכה, וגם האם יאמר דהת"ק דידהו דאוסר פליג על הסתם משנה וסובר כב"ש ולא כב"ה אתמהה, ועוד דא"כ מנא ליה לר' יוחנן דבמחוסר דיכה גם ר' ישמעאל אוסר ופליג על ר' אלעזר ור"ש ולעשות פלוגתא בחנם, יאמר דר' ישמעאל מתיר בכ"ע ואף במחוסר דיכה ואתיא מתניתין שפיר כר' ישמעאל וכר"א ור"ש, אלא ודאי ה"ק דלכן עדיפא ליה לר"א לאוקמי המשנה כר"א ור"ש מלאוקמה כר' ישמעאל, דזה לאו מלתא דפסיקא היא דטעינת קורת בית הבד לאו כמחוסר דיכה הוא דיש מקום לבע"ד לומר דהני נמי כמחוסרי דיכה דמו, ולכן עדיפא ליה לאוקמה כר"א דזה הוא מלתא דפסיקא בודאי באין שום חולק, אבל לפי האמת ודאי דגם ר"א ס"ל הכי דהמשנה אתיא ככ"ע ואף כר' ישמעאל ואף כרע"ק דההיא עדיפא טובא דגם לאו כמחוסר שחיקה הוא כלל דאין אחר טחינה עוד שום מעשה כ"א טעינת הקורה לבד, ולכן שפיר עשה הרי"ף שמביא בין דברי ריב"ח ובין דברי רבב"ח אמר ר"י, ושפיר עשה רבינו מה שלא חילק הכא בין מחוסר דיכה ובין מחוסר שחיקה דכאן לא שייך זה כלל, ושפיר עשה רבינו מה שחילק בפ' כ"א הי"ג בין מחוסר דיכה למחוסר שחיקה דודאי הלכה כר"י והלכה כר' ישמעאל, דגם ריב"ח ס"ל כר' יוחנן וריב"ח הלא פסק כר' ישמעאל, וגם לבר מזה תימהני על עיקר הקושיא שהקשו דלמה לא מחלק הכא רבינו בין מחוסר דיכה למחוסר שחיקה, וכי דיכה ושחיקה שייך בזיתים וענבים, והלא ר' יוחנן לא אמר זה אלא בפלוגתא דר' ישמעאל ורע"ק בשום ובוסר ומלילות דשייך שם דיכה ושחיקה, אבל לענין משנתינו בזיתים וענבים הלא אמר לר' אלעזר רק דכמחוסר דיכה דמו וא"כ יש לאסור זה לגמרי אבל לא לחלק בין מחוסר דיכה למחוסר שחיקה דלא שייך ביה כלל, וגם לפ"ז אין זה אלא לב"ש וכמ"ש

ולפ"ז מיושב ג"כ מה שדקדק המ"מ מה שהוצרך ריב"ח לפסוק כר' ישמעאל ולא אמר הלכה כמשנתינו דבאמת גם רע"ק בודאי ס"ל כמשנתינו ולא היה בזה הכרעה כלל כר' ישמעאל ולא כרע"ק אם היה אומר הלכה כמשנתינו, וגם דלא שייך לומר הלכה כיון דליכא מאן דפליג עלה, ועוד דאפילו אם היה נמצא מי שפליג עלה הלא לא היה פליג אלא על מה שאמרה המשנה