זיו המשנה חלק א קג

מלבן ממילא הוה מלבן גם ביין וחייב בין אם התרו בו משום צובע בין אם התרו בו משום מלבן, ומ"מ החיוב אינו אלא א' משום מלבן דבלאו מלבן אין כאן גם משום צובע, ולכן בין אם הכבוס או הסחיטה הוא במים ובין אם הכיבוס או הסחיטה הוא ביין הכל החיוב הוא משום מלבן כנלע"ד ודו"ק

פרק י הלכה יד העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס להן האורה חייב משום בונה. עיין כ"מ שכתב ויש לתמוה דלקמן בסמוך כתב העושה נקב בין בעץ בין בבנין ה"ז תולדת מכה בפטיש, ובריש פ' כ"ג כתב העושה נקב שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל ה"ז חייב משום מכה בפטיש עכ"ל, וכן הקשה הלח"מ ודחק עצמו בזה ע"ש

ונראה לע"ד דא"ש בפשיטות מאד בעזה"י, דדעת רבינו הוא זה, דבונה ומכה בפטיש יש בכל אחד חומרא וקולא מה שאין בחברו, חומר בבונה מבמכה בפטיש שהבונה חייב בנקב אף אם לא עשוי אלא להכניס בלבד ולא להוציא כדרך חלון שהוא עשוי להכניס האור בבית ולא להוציא, מה שאין כן במכה בפטיש שאינו חייב אלא בנקב העשוי להכניס ולהוציא כדרך הפתח שהוא עשוי להכניס ולהוציא, חומר במכה בפטיש מהבונה שמכה בפטיש חייב בין בבנין בין בכלים, מה שאין כן בבונה שאינו חייב אלא בבנין ולא בכלים כמ"ש רבינו בהלכה י"ב והבונה ע"ג כלים פטור, וכן כתב מפורש בפרק כ"ב הלכה כ"ו שאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים ע"ש

ובזה א"ש הכל דהכא דייק רבינו בלשונו "העושה נקב כ"ש כו' כדי שיכנס להן האורה", ולא הזכיר בזה שהוא עושה אותו גם להוציא ממנו ההבל, הרי דמיירי בזה שעושה הנקב רק להכניס ולא להוציא, דמיירי בזה שיש בו נקב מכבר להוציא ההבל אלא שהוא עשוי במקום שאין נכנס בו האור ועשה נקב זה עתה להכניס בו האורה לבד ולא להוציא, ולכן כיון דלול של תרנגולים של בנין הוא אמר דחייב משום בונה ולא משום מכה בפטיש כיון שאינו עשוי להכניס ולהוציא, משא"כ בסמוך בהלכה י"ו אמר רבינו בלשונו "והעושה נקב כ"ש כו' בין בבנין בין בכלים ה"ז תולדת מכה בפטיש וחייב וכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אין חייבין על עשייתו', הרי מפרש בעצמו דבריו מפורש דאיירי רק בנקב שעשוי להכניס ולהוציא ומחייב גם בכלים לזה אמר שפיר דזה חייב משום מכה בפטיש ולכן חייב גם בכלים, וכן בריש פ' כ"ג אמר בלשונו "העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא כגון נקב שבלול התרנגולין שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל ה"ז חייב משום מכה בפטיש", דדייק להדיא דעשוי להכניס האורה וגם להוציא ההבל ולכן אמר שפיר דחייב משום מכה בפטיש, ואיירי התם לענין כלים דאין בהם משום בונה אבל אית בהם משום מכה בפטיש, ולזה דייק בלשונו "כגון נקב שבלול, והיינו הנקב שהוא עושה בכלים כדרך שעושה בלול שהוא עשוי להכניס האור ולהוציא ההבל, כדי שלא נטעה לומר דמה שאמר העושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא, הכוונה הוא להכניס ולהוציא כלים או חפצים דרך הנקב לזה הוא מפרש בעצמו דאינו כן אלא כמו הנקב שבלול שהוא עשוי להכניס אור ולהוציא הבל גם זה פתח הוא וחייב משום מכה בפטיש לכ"ע, ולזה אמר שם דאם עשוי להכניס בלבד או להוציא בלבד אין בו אלא איסור דרבנן, ואמר "ומפני זה אין נוקבין בחבית נקב חדש" כו', שהוא כלי ולא בנין, להורות דלא איירי בכל דבריו אלו אלא בכלים ולא בבנין

ובזה הוא דמפרש לה רבינו הסוגיא דשבת דף קמ"ו דתנן התם ואין נוקבין מגופה של חבית כו', ובברייתא שם אין נוקבין נקב חדש בשבת כו' ואמר רבה שם דבר תורה כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח ורבנן הוא דגזור משום לול של תרנגולים דעביד לעיולא אוירא ולאפוקי הבלא כו', דאיירי שם ע"כ משום מכה בפטיש ולא משום בונה כיון דאיירי בחבית שהוא כלי, ואלו בשבת דף ק"ב ב' פליגי רב ושמואל בנקב העושה בלול של תרנגולים דרב מחייב משום בונה ושמואל מחייב משום מכה בפטיש, וא"כ הלא יסבור רבה כשמואל ולא כרב, והלא שם דף כ"ב אמר אביי כל מילי דמר עביד כרב לבר מתלת כו', אלא ע"כ הכי הוא דרב איירי רק בנקב שהוא עושה להכניס האור לבד ולא להוציא ולכן הוא מחייב משום בונה ולא משום מכה בפטיש, וכן דייק להדיא לשון הש"ס שם דאמר בטעמי' דרב משום דדמי לבנין דעבדי' לאוירא, לא אמר דעבדי' לאוירא ולאפיק הבלא אלא דעבדי' לאוירא לבד דהיינו להכניס האור לבד כדרך החלון וכן משמע מפירש"י שם, ולכן שפיר הוא מחייב רק משום בונה ולא משום מכה בפטיש וגם רבה הכי ס"ל בודאי ומשום דאיירי בלול של תרנגולים דבנין הוא ולא כלי לכן שפיר חייב משום בונה, אבל בנקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא גם רב מודה דחייב משום מכה בפטיש משום דדמי לפתח וחייב גם בכלים, ואם אינו עשוי אלא להכניס לבד או להוציא לבד אם כלי הוא דאין בו משום בונה אינו אסור אלא מדרבנן, ובזה הוא דאיירי רבה לענין חבית שהוא כלי דאין בו משום בונה גם לרב אמר שפיר דדבר תורה הוא חייב אם עשוי להכניס ולהוציא משום מכה בפטיש, אבל אם עשוי להכניס לבד או להוציא לבד, אף דאין בו משום מכה בפטיש משום דאין עשוי להכניס ולהוציא, וגם לא משום בונה משום דכלי היא ואין בנין בכלים, מ"מ רבנן גזרו ביה משום לול של תרנגולים שהוא בנין ויש בו משום בונה גם בעשוי להכניס לבד, וא"ש הכל לנכון בפשיטות מאד, וזה ברור לע"ד בדעת רבינו בסיעד"ש ודו"ק

הלכה יז המפיס שחין בשבת כו' כדרך שהרופאין עושין שהם מתכוונין ברפואה להרחיב פי המכה ה"ז חייב משום מכה בפטיש שזו היא מלאכת הרופא עיין כ"מ שכתב בשם הרמ"ך תימא מאי מכה בפטיש שייך בזה והלא אין זה גמר מלאכה כו' עכ"ל

ולעד"ן דלא לחינם האריך רבינו בדבריו להסביר טעמו בזה שאמר כדרך שהרופאין עושין וגם כפל דבריו ואמר שהם מתכוונין ברפואה כו', וגם שילש דבריו ואמר שזו היא מלאכת הרופא, והלא הוא מובן בטעמו בפשיטות לפ"ז שזו היא גמר מלאכת הרפואה שעי"ז תתרפא במהרה וד"ל

ואם הפיסה להוציא ממנה הליחה שבה הרי זה מותר, עיין מ"מ שהביא מי שהקשה ע"ז דהרי בריש פ' שמונה שרצים איכא מאן דמתני עלה הא דאמר ר"י אמר רב דר"ש היא דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, וא"כ רבינו הרי פסק בפ"א כר"י דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב, וע"ש מה שתירץ בזה

ולעד"ן דקושיא מעיקרא ליתא בפשיטות מאד, דהרי להאי איכא דמתני ס"ל לרב דהאי פטור הוא ככל פטורי דשבת דפטור אבל אסור דהרי גם לר"ש מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור אבל אסור, וא"כ הרי שמואל פליג עליה מפורש ואמר בסוף האורג דכל פטורי דשבת פטור אבל אסור לבר מהני תלת דפטור ומותר, ומביא שם ראיה ע"ז ממשניות מפורשות, וא"כ אפילו אם היה פליג בזה רב מפורש על שמואל ג"כ היה מסתברא לפסוק בזה כשמואל כיון דמשניות מפורשות מסייעין ליה, וכ"ש דללישנא קמא שם לא אמר רב יהודא אמר רב דבריו כלל על זה ולא פליג כלל על שמואל, דבודאי יש לנו לפסוק כשמואל דהוא פטור ומותר וזה פשוט לע"ד וד"ל

הלכה יח המסתת את האבן כ"ש חייב משום מכה בפטיש, המצדד את האבן ביסוד הבנין ותקנה בידו והושיבה במקום הראוי לה חייב משום מכה בפטיש. הנה גם בהמסתת פליגי רב ושמואל ושמואל הוא דמחייב משום מכה בפטיש ורב מחייב גם בו משום בונה, ומ"מ פסק רבינו בזה כשמואל ולא כרב, משום דר' יוחנן ג"כ אמר הכי שם כשמואל ע"ש, ואע"ג דבש"ס שם עביד צריכותא למימרא דרב ואמר דאי היה אמר רב במסתת דחייב משום בונה ה"א בהא קאמר רב משום דדרך בנין בכך אבל עושה נקב בלול של תרנגולים דאין דרך בנין בכך אימא