זכרו תורת משה עב

להגביה אפילו על ידי ככר ותינוק במקום שאין לחוש שיסריח אלא ישמטו הכרים מתחתיו ופשיטא דאסור להעצים עיניו או ליישר איבריו ואם הוא מטונף או מאוס בעיני רואיו מותר לטלטלו ע"י ככר ותינק או ע"י כסותו ולרחצו בידים במים אבל לא ע"י מפה שמא יסחוט

נג דין חולי או מקום סכנה (א) כל חולי שיש בו סכנ' מחייב כל אדם לחלל שבת בשבילו בכל המלאכות ובלבד שהרפואה ידוע ע"פ מומחה או שידוע לכל שהוא רפואה בדוקה ואם אפשר לעשות בלי שום דיחוי ואיחור ע"י שינוי או ע"י נכרי עושין אבל אם יש לחוש שיתאחר הדבר אסור לעשות ע"י נכרי או שינוי אלא ע"י גדולים מישראל וכל הזריז ה"ז משובח ואסור לשאול כלל אלא כיון שידוע שצריך לדבר זה חייב לחלל שבת ואפי' רצו הרבה בני אדם לעשות דבר אחד שכל אחד לא ידע שעשה חבירו יש להם שכר טוב: (ב) כל מכה שהיא בחלל הגוף מהשינים ולפני' דהיינו שנתקלקל אחד מאיברים הפנימי' מחמת מכה או בועה ומכה שע"ג היד או ע"ג הרגל ואפי' אם הוא ספק אם יש בו סכנה, וכן מכה שנעשית ע"י ברזל ושחין הבאה בפי טבעת וכל מיני חולי שבא לו קור וחום בפעם אחת מחללין אבל קדחת הרגיל שידוע שאין בו סכנה כלל אסור לחלל עליו שבת ודינו כחולי שאין בו סכנה לקמן: (ג) כל חולי ומכה שרופא אומר שהוא סכנה אע"פ שהוא מבחוץ מחללין ואפילו רופא אחד מכחישו ה"ז ספק נפשות ולהקל: (ד) יולדת היא כחולה שיש בו סכנה ומחללין עליה שבת לכל מה שצריכה קוראין לה מילדת ממקום למקום ומדליקין לה נר ואפי' היא סומא ואע"פ שיכולין לעשות לה בלא נר דשמא תרגיש שלא הדליקו תתלש דעתה ומ"מ כיון שכאב היולדת הם דברים טבעים ואין א' מאלף שמחם מחמת לידה. ולכן כל מה שיכול לעשות ע"י שינוי עושין ומשעה שמרגש' קצת ואפילו בספק מותר לקרות המילדות ואפילו מחוץ לתחום אבל לחלל בשאר דברים אסור עד שתשב על המשבר או משעה שהדם שותת ויורד או משעה שאין בה כח לילך עד שחברותיה צריכין לשאת אותה בזרוע כיון שנראה בה אחד מכל אלו מחללין עליה שבת: (ר) כל ג' ימים ראשונים אפי' אמרה אינה צריכה מחללין עליה שבת אם אנו רואין שצריכה לכך ולא חשבינן מעת לעת שאם ילדה ביום ד' סמוך ללילה אם כן שבת כבר לאחר ג' ימים, מג' ועד ז' אם אמרה אינה צריכה ואפילו