זכרו תורת משה סז

יום יתן לו כך וכך אסור דמ"מ הוא שלוחו כדלקמן סימן ג' כיון שמייחד מלאכת לשבת אלא ישכור אותו בקבלנות ר"ל שבעד כך וכך מעות קיבל עליו לעשות מלאכה זו או בעד שבוע א' או חדש א' יתן לו כך וכך: (ג) אפילו קצץ ובקבלנות אם מייחד לו מלאכה זו בשבת שאומר לו לעשות בשבת או שיאמר לו ראה שאני צריך למלאכה זו תיכף במוצאי שבת עד שאי אפשר אא"כ יעשה בשבת ה"ז כאלו אומר לו לעשות בשבת וקיי"ל אמירה לנכרי הוי שבות בין שיאמר לו בשבת או מע"ש אבל כשנותן לו סתם א"כ יש רשות לגוי לעשות אימתי שירצה ואמרינן שפיר מה שעושה בשבת הוא למהר להשלים מלאכתו שיקבל שכרו: (ד) ואפילו קצץ ובקבלנות ואינו מייחד מלאכתו בשבת אם הוא מלאכה מחובר אע"פ שעומד במקום אחר שאין יהודים מצויים אם הוא בתוך תחום שאפשר שיבואו יהודים ויראו שהעכו"ם עושה מלאכה יחשדוהו ששכרו לימי' כיון שכן דרך העולם לשכור שכיר יום אבל חוץ לתחום מותר שא"א שיבאו לשם יהודי' בשבת ואם שכר שכיר יום ובנה בשבת באיסור אסור לו להשתמש באותו בית לעולם ולאחרים בכדי שיעשו: (ה) ואם הוא מלאכת תלוש לצורך מחובר כגון לפסול אבנים ולתקן קורה וכיוצא בו לצורך בנין אף הוא מפורסם שהוא של ישראל אע"פ שהנכרי עושה בביתו דינו כמחובר וה"ה אפי' מלאכת תלוש אם הוא מפורסם שהוא של ישראל ועושה אותו במקום מפורסם כספינה ונקרא שם ישראל עליו נמי דינו כמחובר, וכל זה בבית של עכו"ם אבל בבית של ישראל או בחצרו לא מהני שום היתר אפילו בתלוש בקבלנות שהרי אנו רואין שהוא עושה בשליחות של ישראל: (ו) ואם הנכרי הוא מושכר לישראל לשנה וכיוצא בו לעשות כל מלאכתו וא"כ מה שעושה הנכרי בשבת מרויח הישראל שאם לא יעשה בשבת אזי לא יוכל לעשות מלאכה אחרת בחול הכל אסור, וכן ישראל שיש בו מרחץ אסור מדינא לשכור גוי אפילו בששכרו על חדש וכיוצא בו בקבלנות להחם המרחץ שהרי הישראל מרויח בזה ולא עוד אפילו להשכיר המרחץ לעכו"ם ש תן לו בעד כל שבוע או בעד כל חדש כך וכך אפילו לא יסיק מ"מ אסור דכיון דאין דרך להשכיר בענין זה אלא המנהג שהישראל שוכר עכו"ם והריוח לישראל יחשדוהו שהוא השכיר את העכו"ם אם לא שכבר נתפרסם הדבר שאין דרכו לשכור פועלי' אלא להשכירם דאז מותר להשכירם בהבלעה בעד כל שבוע או חדש בין יסיק או לא יסיק. ואם גוף המרחץ