זכרו תורת משה כה

גאוה ולהשתרר על הבריות אשרי עין ראתה כל אלה דורו ראו ושמחו זכותו יגן עלינו) והנה רוב ת"ח המתגאים זע"ז דומין לשיירא שהלכו במדבר ויכלו מהם המים וגם הלחם אזל מכליהם, והיה בהם איזה אנשים זה יש לו איזו לטרות לחם ומים מעט ויש שאין לו מים כלל ויש שיש לו מלא חמת מים ולחם מעט ויתגאו אנשים האלו על השאר שאין בידם מאומה וגם התחילו להתגאות זה כנגד זה ויפגעו בהם אנשים סוחרים נושאי' בר ולחם ומים לרוב ויראו אותם איך הם משתררי' על אחיהם זע"ז ויאמרו להם, אחי תימה לנו עליכם כיון שכל חייכם ומחייתיכם תלוי בזה המעט ואיך שייך להתגאות בו כי גאוה אין שייך רק בדבר יתרון, בואו וראו שאפי' אנו שיש לנו כמה עגלות טעונות לחם ומים ויין אלו היה זה לעושר וכבוד הי' מקום להתגאות אבל כיון שכל זה רק להתפרנס בו במה נתגאה, ופשיטא שאתם מתגאים זע"ז והלא אין א' שיש בידו כל מחסורו שזה שיש לו לחם אין לו מים וכן להיפך והנמשל מובן, ולכן אשרי אדם שמשפיל עצמו ואינו מכניס ללבו שום גאוה והתנשאות וע"ז נאמר צדיק כתמר יפרח כו' ר"ל כמו שהתמרים שבהרי' אינם טובים רק דוקא הגדילי' בעמקי' כדאי' במס' ביכורי' כך כשהצדיק היא עניו ושפל ברך אז כארז בלבנון ישגה ואז"ל ת"ח מותר לו הגאות שמינית שבשמינית ור"ל שמצינו סוף מס' תרומות כמה יהי' בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנו לכהן א' משמיני בשמינית (שהיא המדה היותר פחותה בפחות מזה לא חשוב כלום כך ת"ח יהי' לו קצת התנשאות כדי שלא יזלזל תורתו) וגם ע"ז אי' התם דאביי לייט למאן דאית בי' אפי' מקצת דמקצת מצינו לר' ניסי' גאון שחיבר הוידוי הנדפס בתיקון ערב ר"ח אין בי לא תורה ולא חכמה ובודאי שאמר זה בפיו ולבו, וא"כ זה המתגאה אני תמה האיך יאמר וידוי זה כיון שבלבו שהו' ת"ח וירא שמי' וא"כ הוא מכזב נגד ה', ולכן אשרי מי שהוא עניו ושפל ברך ומחשיב עצמו לכלום כנגד כל אדם כמרע"ה שאמר ואנחנו מה ואאע"ה שלא הי' מכיר גדולת הבורא כמשה הי' מחשיב עצמו ואמר אנכי עפר ואפר ודהמע"ה שלא הבין כ"כ מחשיב עצמו ואנכי תולעת כו' כי כל הגדול מחבירו הוא מכיר פחיתתו יותר ויותר והארכתי כדי לייסר עצמי ואנשים כגילי אולי נכה בו ולא יסיתנו היצר והלואי שנזכה שלא להתגאות כי אפי' כשאינו מתגא'