זכרו תורת משה כד

ד' צדדים וארכה ך' על י' וא"כ כי פשטת להניח א' בצד חבירו הוי ך' על ך' ואז עכ"פ עדיין מכוסה הכתב מב' צדדי' אבל כי קלפת להו ותניח צד הכתב בצד הכתב כדי שתהי' כל הכתב מגולה ונמצא שהם מ' על ך' וכ' מהרש"א בח"א דהענין הוא שהרי התורה כוללת ד' חלקי' פרד"ס דהיינו בו נגלה והם פשוט ודרוש וב' נסתר והם רמז וסוד וא"כ כשהי' מונח מתחלה דף על דף והיתה ארוך ך' על רוחב י' נמצא הי' ב' צדדי' מגולין וב' מכוסי' והוא נגד ב' חלקי תורה הנגלה אבל כשרצה לעשות הכל שיהי' מגולה אזי התורה מ' על ך' ולפ"ז א"ש לבן של ראשונים הי' כפתחו של אולם שהיה מ' על ך' דר"ל שהי' נגלה לפניהם כל ד' חלקי תורה שמדתה מ' על ך' ואע"ג שזהו באמות שלנו והתורה במדת קב"ה כפרש"י מ"מ הסימן הוא שוה מ' על ך' ולבן של אחרונים כפתחו של היכל ך' על י' רצה לומר שלא היו יודעין רק ב' חלקי הנגל' אבל לא הנסתר ואלו כו' ובתשובת מהרי"ל סי' ס"ז כ' ע"ש ס' האגודה שאין לנו דין ת"ח בזמה"ז וכ' ומה אם בעל האגודה שהי' סוף אלף החמישי כ"כ אנו עאכ"ו עכ"ל וע"כ ק"ו ב"ב של ק"ו מימות מהרי"ל עד זמנינו כ"ש שאין אדם יכול להתפאר בתורתו כו' אינו אפי' כטפה מן הים (אמר אברהם ידוע מה שכתבו הפוסקים שכל הדברים לא נאמרו אלא על הרוב וכמעט כולם אבל יזדמן לעיתים וזמנים רחוקים שהרי אנו זכינו לראות בעינינו מחותני אדונינו מרנא ורבנא גאון ישראל וקדושו ר' אליהו חסיד הוא הי' עיר וקדיש כא' מן הראשונים וכל מדות שמנו חכמים בת"ח נ ונגלה לכל שהיו בו בין בתורה בין ביראה בין בהנהגותיו בקיאותו בכל ש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי מכילתא תוספתא וכל המדרשים היו ערוכי' בפיו ויותר מזה בפוסקים ראשונים ואחרונים ואפי' בפרש"י ותוס' כנראה מחבוריו והנה סדר הלימוד שלו הי ממצוה עיינו מפי משה רבינו ע"ה הי' לומד בתורה שבכתב עם פירושו הנאמר בע"פ באופן שהיה יודע לדרוש כל אות ואות ונקודותיו כנראה מחבורו על התורה וכ"ז בחלק הנגלה ויותר מזה שהי' חכם בחנק הנסתר עד שאם כל הימי' דיו כו' לא יוכלו לבאר דבריו כי כל דברי' הם ברמזים וצריך ביאור גדול לדבריו קדושתו ופרישותו ידוע לכל, הנהגתו הי' לא הלך ד"א בלא תורה ותפילין ולא וכל אים מימיו לא נראה ולא נשמע בו שמץ