זכרון יהודה יב

שחייב לוי ליתן השכירות לדינה ומאיזה זמן ואם צריך לברר בעדים באיזה זמן לקחו וכמה קבל מהשכירות ואם לא ימצא עדים אם יצטרך לישבע כמה זמן תפסו וכמה גבה או אם ישומו נ' שמאים כפי מה שהי' שוה השכירות ואם נעשה חשבון הקרן והשכירות ויעשו בו הורדה או אם יצטרך ליתן השכירות במעות מה יהי' הדין בבית כי הקרן הוא ר' זהו' ואין בו דין חלוקה הודיעני הכל באר הטב ולפני חכם ונבון כמוך אין להאריך אלא שלומך ושלום תורתך ושלום סעייתך יאריך כחפצך וחפץ תלמידך אשר הקטן בן אחיך ר' שלמה זצו"ל. תשובה אני מסופק אם נוהגת כתובת בנין דכרין לפי תקנת טוליטולה ולא שמעתי לעולם מי שתבעה ועוד נראה לי שאפי' אם נדון אותה שאין לנו לדונה אלא כפי התלמוד עד שיניח קרקעות כשיעור שני כתובות כי אע"פ שמתקנת הגאוגים נגבית הכתובה ממטלטלי לענין כתובת בנין דכרין נעמיד הדבר על דין תורה ובשאלה הג' יראה לי שלא לקחה לאה הבית של המשכונות ברשותה שהלוותה על הבית שאם הי' הבית ברשותה לא הי' ב"ד עושין בו הורדה ללוי בשטר מאוחר למשכונה וכיון שלא החזיקה בבית של המשכונה אין לה אלא דין בעל חוב שאינה יכולה לגבות השכירות של הבית ושלום דודך יהודה בן הרב ר' אשר ז"ל

שוב כתבתי לו שלקח הבית בחזקה והשיב לי זה לשונו: נ"ל שיש ללוי לפרוע השכירות משעה שנכנס לבית בחזקה כיון שהיתה מוחזקת בו ואפי' השאילו לאחר בחנם כי אין חילוק בין השאילו בין השכירו כיון דמכחו דר בו ואם יש לו מעות יתן ואם לאו ישומו מותר הבית במה שחייב בשכירות כדין ש"ח בעלמא

שאלה ב למדתני רבינו יוני שובך ויוני עלי' צריכין זימון וראיתי לזקני ע"ה כלל כ"ג סי' ו' ישראל שאמר לגוי מעי"ט קנה לי יונים למחר לצורך יו"ט והאריך בתשובה ובסוף דבריו כתב הילכך אם היונים גדולים שיכולים לברוח א) חוץ לתחום אסורים משום מוקצה ואם לאו מותרים בדיעבד היכא שקנאם עכ"ל ולא ידעתי למה יהיו מותרין בדיעבד כיון שידוע שלא הי' מזומנים ועוד שמא הובאו מחוץ לתחום בשביל ישראל זה ומה חילוק בין אם יהיו גדולים בין אם יהיו קטנים כיון שלא היו מזומנים. תשובה התשובה שכתבת אינה בידי לפי דעתי ועד שאראנה איני יכול להשיבך ולכאורה נראה כאשר כתבת ואולי כשאראה יתחדש לי בה דבר ואעמוד על הטעם. שאלה ילמדני על ס"ת שכתבו בו אזכרה יתירה וחתכוהו בענין שנשאר מקום האזכרה נקוב וכתב זקני ז"ל כלל ג' סי' ו' בתשובה וח"ו לקדור האזכרות ב) מן היריעה מוטב שיסלק [היריעה] ויכתוב אחרת במקומה עכ"ל וכמדומה לי שהרצתי הדברים לפניך ואמרת לי שכל זמן שהיית מוצא ס"ת אחר לא היית קורא בו וע"פ הדברים האלה אמרתי להחליף היריעה וכן רצו לעשות והתירוה מהספר והוליכוה לטוליטולה ואמרו שאמרת להם שלא הי' צריך להחליפה וחחזירוה ותפרוה בס"ת וקוראין בו הודיעני נא דעתך. תשובה היריעה שהראו לי נקובה לא ידעתי שקדרו השם ממנה וא"א ז"ל כתב מוטב שיסלק היריעה ממה שיקדור האזכרות אולי אם יקדור לא הי' מסלק היריעה מ"מ כיון שנעשה בה עבירה טוב להחליפה

שאלה ד עוד ילמדני מרי על כי ראיתי מכשירי נאדות של ע"א ע"י שכשוך במים ומלח ואינם משהים אותו בו אלא מעט ולפי שראיתי שכתב דודי ז"ל ג) על שם זקני ז"ל כלל י"ט סי' כ' כי צריך להשהותו וגם על שם הרמ"ה ז"ל הודיעני היאך אתה רגיל להורות וגם אם יראה לך כיון שצריך לשהותו מעת לעת אם צריך שיהי' מלאים שאם לא כן ישאר הכל מצד אחד והצד האחר לא יגע אלא בשעת השכשוך עוד כתב דודי ז"ל שצריך שיהא תלתא מלחא ואין רגילין כן. תשובה איני רגיל להתיר נאדות ע"א רק במילוי ועירוי כי במים ומלח צריך שיהיה ב' שלישי מלח ומלאים ושישהו בו מעת לעת: