זכרון אהרן מא

א"א אמר להם שמעוני ופגעו לי וגו' וגם עפרון אמר לא אדוני שמענו וגם אמר לאברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר לאיזה צורך הי' דובר באזני בני חת הא פשיטא אחר שהוא ישב בתוכם ודבר לאברהם ממילא היו גם הם שומעים וגם אברהם דבר אל עפרון בזה הלשון וידבר אברהם אל עפרון באזני עם הארץ אך אם אתה לו שמעני הא לא היו חרשים:

ונ"ל אם נסתכל יפה הדיבורים האלה אנו רואין שכל אחד מן המדברים לא רצה לגלות כל מחשבתו בשפתי פיו והי' אומר בלשון שמשתמע בתרי אנפי ויהי' נרמז בו גם מת שלא אמר בפירוש לבם לפיהם לא גלו והיו נותנים לדבריהם פני הראות שלא ימצא עצמו הנדבר מבוזה על ידיהם והראשון הי' אאע"ה במה שאמר גר ותושב אנכי עמכם תנו לי וגו' שנראה בפשיטות שטענתו הי' אעפ"י שאני גר שבאתי מארץ אחרת ואין לי חלק ונחלה עמכם בכל זאת אחר שאני תושב עמכם שאני קבלתי עלי עול מלכות וד"א ונושא בעול עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם אבל באמת לבו בל עמו לפי שלא הי' רוצה בשום אופן שאשתו הצדקת תקבר במקום קבורת הרשעים האלה וזה שאמר גר ותישב הי' כוונתו שבעניני אלקות והאמונה הוא גר אצלם והוא רחיק מהם כרחוק מזרח ממערב ואינו יכול לקבור את אשתו בתוכם אבל זה לא הי' יכול לומר להם בפירוש כי אז הי' מבזה אותם וזה מעשה בכל יום אם איש ישראל עושה מסחר מקח וממכר בבית גוי חשוב והנכרי יושיט לו כוס יין לשתות אינו מקבל ממנו ונותן אמתלא לדבריו שהרופא ציוה עליו שלא ישתה יין או שאר דברים כעין זה אבל זאת לא יאמר לו לא אוכל לשתות מן היין לפי שאתה נגעת בכוס והשולחן ארוך אסרו שאעפ"י שזה האמת בכל זאת ירא לאמר לו לפי שזה ירע בעיני הגוי ויחר אפו בו ויאמר אין אני אדם כמוך וידי נקי' יותר מידך וכל הדברים האלה וכחזיון הזה מצאנו לגבי יוסף הצדיק ע"ה כשהשביעו אביו כתיב שים נא דך תחת יריכ' וגו' אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותי וקברתני בקבורתם וגו' הנה הי' עיקר השבועה שאל יקברהו במצרים וכשמת אביו הכניע עצמו לעבדי פרעה שישתדלו אצל פרעה שימלא בקשתו להעלות את אביו אל מקום קבר אבותיו כי כן השביעו אביו ולא הזכיר כלל ממה שעשה יעקב אביו עיקר שאל יקברהו במצרים כי זה הי' להם לחרפה ולבזיון ואז בוודאי לא הי' פרעה מניח אותו לישא את אביו משם והנה גם בני חת היו משיבים לו באופן שיוכל להבין ששמחים בקבורתו שאמרו נשיא אלקים אתה בתוכנו, במבחר קברנו קבור וגו' איש ממנו לא יכלה ממך מקבור מתך אבל הי' יכול להבין ג"כ מסתר דבריהם שרק משום שהוא נשיא אלקים כל אחד לא יכלה ממנו קברו דייקא אבל למכור לו מקום אחוזה לא לפי שהי' קשר חזק ביניהם והי' לחוק ומשפט ביניהם שאינם רשאים למכיר מנחלתם לגר כמו שהוא גם עתה בכמה מקומות שאינם נותנים לישראל מקום דירה במקומותם ואאע"ה ידע מנהגם זה וכבר דבר קודם לכן עם עפרון וגם את הארבע מאות שקל כסף אמר ליתן לו אם יתן לו את השדה שלא שעפרון ירא לנפשו לפרוע חק ומנהגם לכן הלך אברהם אל בני חת וגם עפרון יהי' שם ביום הוועד למען ישמע דבריהם וכשאמרו בני חת לאברהם שמעינו אדוני נשיא אלקים אתה בתוכנו איש ממנו וגו' וכשאברהם בקש מהם שידברו עם עפרון לא המתין אם ידברו עמו בני חת ועמד בעצמו ודבר באזני בני חת כלומר שאחר שהם היו מגדילים את א"א כ"כ שקראו אותו נשיא אלקים גם הוא מכבר אותו ואמר לא