זכרון אהרן לט

המלך אם בחר אותי מכל השרים לשרתו ולעמוד לפניו תמיד ועבודתי היא תפארתי ושמחתי ואיני צריך עוד שכר אחר זה והוא כפלי כפלים נגד מעשי וירא המלך כי מאן לקבל ויעץ לעשות תחבולות כדי שיקבל עבדו הנאמן הטובות שרצה ליתן לו מה עשה ציוה לעבדיו האחרים חרש לאמר עשו לי גשר של קרשים בתוך הנהר שהוא אצל העיר במקום ידוע ועמוק באופן שאם יפול שם אדם יעמוד על הבשר ולא יטבע וכן עשו ויהי היום ויאמר המלך אל עבדו הנאמן נלכה נא מעט לטייל על שפת הנהר ויהי הם הולכים שם והמלך נפל אל תוך הנהר ויטבע והשר רואה ולא חשב מאומה על גודל הסכנה רק קפץ אחריו לתופסו ולהצילו ויהי כאשר עלו שניהם מן הנהר אז אמר המלך אל עבדו הנאמן רעי אהובי דע נא כי לא נפלתי אל הנהר אלא ברצוני למען נסותך לדעת את אשר עם לבבך אבל לא למעני כי אני כבר ידעתי את תום לבבך ושאתה אוהב אותי בכל לבבך ובכל נפשך רק למענך עשיתי זאת למען הודיעך שאני חייב לך סך גדול ומה שרציתי ליתן לך הוא אינו בחנם אבל חוב גדול הוא ממה שאני חייב לך כהנה וכהנה כי ראה גם ראה שגם אתה השלכת את נפשך מנגד להצילנו ואתה לא ידעת שיש גשר בנהר ע"כ תעשה עמי טובה ולקחת מנחתי מידי ותרצני אבל בזה לא יצאתי עוד ידי חובתי אלא מעשה זאת תהי' נכתבת על הספר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך למען יעמוד ימים רבים בידך ולבניך אחריך עד עולם ואם יהי' להם בקשה אז יבא אל המלך בשטר חוב זה והמלך ימלא חפצם ובקשתם, הנמשל אאע"ה הי' עבד נאמן ואוהב נאמן להקב"ה ולא בלבד שעשה כל מה שצוה אלא גם מעצמו הלך במקום סכנות והשליך נפשו מנגד במצרים ובמלחמות המלכים ובכל מה שעשה הלך לפניו דייקא וכמו שאמרני בפי לך לך אלקים אשר התהלכתי לפניו והקב"ה קיים זאת במה שאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי כלומר שעשה מה שציויתיו אבל גם שמר משמרתי מצותי חוקותי ותורותי מה שלא ציויתי אותו אלא במתן תורה אבל הוא התבונן על הדברים שהם ייטיבו בעיני אלקים ועשה אותם בלא ציווי ואחכז"ל מכאן שקיים אאע"ה כל התירה כולה טרם נתנה בסיני וכשהקב"ה אמר לו אל תירא אברם וגו' שכרך הרבה מאד לא רצה לקבל ואמר ה' אלקים מה תתן לי אבל הקב"ה שהוא נאמן לשלם שכר גדול לאוהביו לכן נסהו בעקידת יצחק בנו האהוב לו מנפשו וחתם בזה הנסיון כל הנסיונות למען יהי' כשטר חוב ביד בני אברהם ויצחק שעמדו בנסיון הגדול הזה ונכתב ונחתם בשמו של הקב"ה בתורתינו ובכל פעם ופעם שאנו באים בקשה אנו מראים את השו"ת וכן אנו עושים בכל שנה ושנה בימים הקדושים והנוראים בעשי"ת אנו אומרים העקידה ואם שאר סליחות בטלו העקידה לא בטלה ועל זכרון העקידה הקב"ה שומע תפלתינו אמן לדעתי זה טעם העקידה. חסלת פרשת וירא.