זכרון אהרן יד

מעט בעיניך הרבה. אם תהי' במעוז היראה. והרבה מזה העולם מעט אף אם תהי' ביראת ה' כל הימים. כי פן תאכל ושבעת מעשיך בחייך: ידיך יהיו אסורות לעשות ולהרים יד נגד חבירך אם ידבר נגדך אזי תדבר אתה אליו רכות בלב שחוח מה לך רעי תרדפני. הלא שנינו בני אב אחד. אדון אחר בראנו. אל אחד עשנו ואם הסכלתי לא אוסיף. וגם אתה אל תוסיף. רק נוכיח בין שנינו אם אחד יראה בחבירו דבר נגד יראת ה' לא לבייש אחד הלא תגדיל מעשיך הרע על מעשי הרע אם תבייש אותי לכן הנח. כן תאמר לחברך ואז ילך מנגדך ויאהבוך אהבת נפש אהבת עולם. כן תעשה כל ימיך ותראה פלאות בשונאך: כי לא לאדם דרכי רק לה' הוא המכין מצעדי גבר איש איש לפי ערכו. על פי ה' יסעו בני אדם ועל פי ה' יחנו איש על דגלו לאות על שכרו כפי אשר פעל ועשה עם ה'. הכל שקול וספור עד אין חקר כי הוא חוקר הכל וסוקר בסקירה אחת כל העולם במעל ותחת. לכן לא תאמר בני אלו היית במקום אחר רוח והצלה יעמוד לנו – או שאין שייך לך. או ה' לא רצה לתת לך אותה טובה. אם שאתה אינך ראוי לטובה כזאת. או כי לא כסית בטובה מרובה אולי תהי' מאותן השמינים ודשנים ובועטים. והי' הטוב ההוא אשר ייטיב לך ה' ישוב לנקמה לכן תסתפק במה שנתן לך ותתפלל בלב שחוח נגד ה' כי ירום אותך וימלא מחסורך על צד היותר טוב בעיני ה' ולא בעיניך. כי הוא יודע אותך יותר מאשר אתה בעצמך יודע ממך ואם תהי' ראוי לטובה יותר לא ימנע ממך. בהיות יש לאל ידו עשות כפי חפצו ורצונו: לעולם יהא אדם מעורב בין הבריות. יפה תורה עם דרך ארץ. הלא השי"ת ברא תחלה אדם ואח"כ נתן תורה. הלא דרך חרץ קדמה. לכן בני הזהר לדבר עם כל אדם בדרך ארץ. לא בפנים זועפות וגוערות. רק בפנים שוחקות ומאירות. ועם רוח נמוכה נגד כל אדם. כל אדם יהי' גדול בעיניך מאשר אתה. כל אחד יהי' בעיניך מאושר בעיני ה' מאשר אתה. כל אחד יהי' יותר חכם בעיניך מאשר אתה. ולא תהי' מאותן בני אדם אשר אף שהם לומדי תורת ה' ידברו עם בני אדם בגאות או לא ידברו כלל עמם כלך מדרך זה רק כאשר כתבתי יפה תורה עם דרך ארץ. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. לכן הזהר בזה כי עי"ז לא יבזו עמי הארץ את לומדי התורה. ונהפוך הוא כי יהללו אותם בשער. הלא יאמרו ראו כמה נעימים כמה יפים דרכי לומדי למד ואז יתגדל ויתנשא שמו של נותן התורה ברוך הוא, דע ובין ושקול בשכל הקודש דברי' ואז יתבררו לך דברי': מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה אותו. כל התורה בכללה ובפרטה הכל מעורר ליראת ה'. כולם ברורים ליראת ה'. כולם אהובים ליראת ה'. כי כל המצות כולן מורים ליראה את ה' הגדול והנורא וזה עיקר הכל ויראת ה' תהי' כאשר כתבתי מעוצם גדולתו ורוממותו לא עבור כי יעניש אותך. לכן