זכרון אהרן קלו

כל בני ישראל וכמו שהקדים לעיל וזאת התורה וכו' לפני בני ישראל אלה העדות והחקים והמשפטים וכו' אל בני ישראל וכו':

ונ"ל כתיב במשלי שפתי צדיק ידעון רצון וכו' הכוונה לדעתי כי הורונו חז"ל דרך צדיקים לאחוז במדותיו של אהרן דכתיב בי' תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי וכו' המשך שבחים נ"ל ע"ד שפי' האלשך אל תוכח לץ וכו' הוכח לחכם וכו' ר"ל שלא ריב עם החוטא לזלזל אותו כשבא להוכיחו שקרוב הדבר שלא ישמע לו אבל יחשיבהו להחוטא ויאמר לו חכם אתה ולא יאות לך לעשות כן עש"ה ונ"ל לפירושו ניחא מה ששינה סיפא דקרא מרישא מלשון אל תוכח לץ וכו' הוכח וכו' הל"ל ג"כ תוכיח לחכם וכו' בתיבת הציווי אמנם כיון שאם יוכיחנו בדברי ריבות וחרפות ישנאהו להמוכיח ושוב לא יוכל להוכיחו פעם אחרת אבל אם מוכיחו בדרך אהבה וכבוד יאהבהו וגם פעם אחר יוכל להוכיחו לז"א הוכח לחכם וכו' בלשון המקור שמשמש בכל זמן וזהו כוונת התורה הקדושה הוכח תוכיח את עמיתך וכו' ודרחז"ל אפי' ק' פעמים ר"ל דהמקור עם הפעולה הוכיח תוכיח היינו תוכיח אותו באופן שתוכל לחזיר ולהוכיחו גם בפעם אחר דהיינו את עמיתך שתחשבתו עמיתך לך ובוש אתה על חטאו אבל לא תשא עליו חטא ר"ל לא שתטול משא החטא עליו לבד לקראו לץ וחיטא וכיו"ב דברי גנאי אבל תשתתף את עצמך עמו לאמור לו שהוא עמיתך ואין זה כבודו ויאהבך ותוכל לחזור ולהוכיחו פעמים הרבה, וכן נהג אהרן ע"ה עולה לא נמצא בשפתיו להוכיח בדברי ריבות אבל בשלום ובמישור הלך אתו בדברים רכים באופן זה רבים השיב מעוון כי שמעו לו שהי' נח לבריות לרצותם ולקרבן לתורה משך לבם בנחת וברצון, וזהש"א שפתי צדיק ידעון רצין פי' מחבבים ידעון לשין חיבה כמו כי ידעתיו וכמו בועז מודעתנו וכו' וגם פי' לפעמים לשון עונש וצער כמו ויודע את אנשי סכות וכו', ואמר שפתי צדיק ידעון רצין הצדיק מחבב להוכיח לחוטא מומו ועונשו בדרך ריצוי וחבה בשפתיו כמו שעשה אהרן כנ"ל וידוע אז"ל כי שם יעקב מורה על מדרגה הפחותה אם אין עושין רצינו של מקום ושם ישראל מכונה אם עושין רצינו של מקום כמו ישראל אשר בך אתפאר וזה נ"ל כוונת הפסוק בישעי' (סימן מ"ג) ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל ותמוה להבין אמנם פי' הפסוק דשני חלוקות הן דבר והיפיכו ולא כפל ענין בטלית שונות והכי פירושו בזמן כי לא אותי קראת שאין אתה פונה אלי ואין אתה עושה רצונו של מקום אזי שמך יעקב, אבל בזמן כי יגעת בי פי' בזמן שכל יגיעתך ומגמתך רק בי הוא עושין רצונו של מקים אזי שמך ישראל, והנה ר"פ ויקרא א עשה אז"ל ויקרא לשון חבה לשון שמשתמשים בו מה"ש שנאמר וקרא זה אל זה וכו' ע"ש וא"כ וודאי גם משה טוב עין הוא כן עשה לישראל כשבא להזהירם ולכרות עמהם ברית על קיום התורה שפתי צדיק ידעון רצון בדברי ריצוי וחבה קראם וכמו שבא בענין פנים בפנים דבר ה' עמכם וכו' וגם במחלוקת קרח נהג א"ע כן שאמר להם המעט מכם כי הבדיל ה' וכו' ולפ"ז נ"ל דה"ה כאן ויקרא משה בקריאה של חבה אל כל ישראל ר"ל אל כל אחד מהם קראם בשם ישראל המורה על חשיבותם