זבח השלמים ה

הקדמת הגאון הגדול המחבר אמר המג"ן יג"ן בעדי

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי שנדרתי בשנה שעברה להיות קובע את יום הששי לכתיבה הי' עומד ממה שהי' מתחדש אצלי בשאר ימי השבוע בלומדי ספר עם התלמידים בני הם ה"י ועם החברים אלופי ורעי המקשיבים לקולי כי הם היו בעוזרי והרהיבוני וזרזוני לנדור נדר לה' להעלות על הספר ובדיו ראשי פרקים למען יעמדו ימים רבים וזכותם זכות הרבים עזרני להשלים רצוני ורצונם זהו רצון שמים לכן אמרתי מאחר דמצוה גוררת מצוה להיות עוד ידי נטויה בשניות מדברי סופרים והנדר הנזכר יהיה נמשך עוד שנה תמימה המתחלת מהיום יום הששי מסדר ויקרא אל משה תמ"ז ע"פ התנאי המוזכר בנדר השנה שעברה. להוי רעוא קמיה דקוב"ה ושכינתי' דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי ולא ניעול קמיה בכיסופי אפין ושבע אלין בל אפקד רע ואף בשרי ישכון לבטח לא ימושו דברי התורה מפי ומפי זרעי מעתה ועד עולם אנס"ו: הקדמת הרב המני"ח נכד להגאון המחבר המג"ן בעדו

תנחומא בפרשת כי תשא את ראש בני ישראל כך פתח רבי תנחומא בר אבא מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל. והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון. אמרו לו לשלמה אילו אדם אחר אמר הפסוק הזה היינו שוחקין עליו אתה שכתוב בך ויחכם מכל האדם תאמר מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל עיין שם מה שהשיב להם וחזרו להשיבו עד שסוף דבר פרש דבריו וא"ל בעשירי תורה אני מדבר ולא בעשירי ממון. כיצד הי' אדם גדול ועשיר בתורה למד תלמידים הרבה והרביץ תורה ברבים ושובען מן התורה אף על פי שהוא מת אין התלמידים שהעמיד מניחים אותו לישון אלא יושבין ועוסקין תלמידיו בתורה ובתלמוד ובהלכות והגדות ואומרים תלמידיו הלכות ושמועות משמו ומזכירין שמו בכל שעה ואין מניחין אותו לישן בקבר. וכן ארשב"ל א"ר עקיבא וכן אמר רשב"י אין תלמידיו מניחין לו לישן בקבר שנאמר (בשיר השירים ז') דובב שפתי ישנים הוי והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון. וכן משה למד תורה לישראל והדריכן למצות ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקוראין בהן בכל שבת ובכל חדש ובכל מועדים והם מזכירים אותו בכל פרשה ופרשה ובפרשת שקלים. אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע משאני מת אין אני נזכר. א"ל הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן כך בכל שנה ושנה שקורין אותה לפני כאילו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן. מנין ממה שקראו בענין וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא את ראש. שא את ראש לא נאמר אלא כי תשא

עין רואה ואזן שומעת כי המאמר הטוב הזה טוב לדרשא וכדי שלא להוציאו חלק אענה אף אנכי חלקי כדי שלא להשתמש בקדשים בתכלית המבוקש ומוצדק לענין שלפנינו בהתעוררות הדפסת קונטרס זה הנקרא ספר אשר נמצא אתי עמי באמתחתי סמוך ונראה אל הקונטרס המוקדם שכבר נדפס ונקרא שמו קרבן חגיגה. וזבח שלמים היה כרוך אחריו ויען כי מצות עשה לעשות כל השלמים כמצותן שלמי צבור ושלמי היחיד המפורסם בדורו בל"ו לחם לפי שהן שלמי חגיגה ושמחה והשני שלמים הבאים על הלחם בנדר ונדבה וזהו קרבן תודה לה' על אשר הוציא מחשבתי לפועל לקיים מילי דאבות להעלות אל בית הדפוס תעלומות חכמה מפוארה וסתרי תורה אשר דרוש דרש משה כמשה מפי הגבורה ודרש את כל התורה בריבה ומיעט וריבה וכולן בני יפת תואר הם מנופים בי"ג נפה כאשר עוד חזון למועד אם יזכני השם להוציא לאורה ספרו הגדול הנקרא אלף המגן שם אתן דודיו להידידים תלמידיו אחי ורעי אלופי לראש מכל הנהו מילי ממוליתא והלכות מרובות שניתנו למשה בסיני. אכן לעת עתה לא אוכל לבדי שאת טורח סדרן של כתובים בהעתקתן להיות כי אני בתומי הולך משובב נתיבות כצפור נודדת מקנה. נודד ישבתי בנפש נענה. ממדינה למדינה. ומשכונה לשכונה. שנה אחר שנה. רודף שלמונים אולי יתעשת האלהים לנו ומעשה ידינו