זבח השלמים יא

בראשית

א כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כ"ו) דברי חז"ל בבראשי' רבה פי"ב נודע שע"י שם יה ברא ב' עולמות עה"ב ביו"ד ועה"ז בה"א והוקשה לי דאליבא דידהו הול"ל כי ביה צור עולמים מאי שם מלא הכא מאחר שביה לבד צר השני עולמים

ונ"ל שהנה נודע ליודעי חן כי יש שם יה לבדו והוא במלכות כמבואר בזוהר הקדוש יה בארץ החיים שהיא אימא תתאה וכן עזי וזמרת יה אמר עתה לא תחשוב שבאומר כי ביה צור עולמים היינו בשם יה אינו כן אלא נטל הבורא יתברך ויתעל' יה משמו הגדול והקדוש הוי"ה וצר בו השני עולמים וכך נ"ל שיש בס' הזוהר נטל יה משמו וחקק בהם עלמא וזהו כי ביה משם ה' בזה צר עולמים ואינו: בשם י"ה שהוא שם בפני עצמו אלא בי"ה משם הוי"ה מהווה העולמי' ודוק: (אמר המני"ח עיין מ"ש רש"י ז"ל על פסוק סולו לרוכב בערבות ביה שמו): (חס המקום על כבוד בריותיו ואפילו חטאים בנפשותם

) ב במ"ר פרשת בראשית פט"ו ר' עזריא ורבי יהודא בשם ריב"ל אמר ח"ו לא גילה הקב"ה אותו אילן לאדם ולא עתיד לגלותו ראה מה כתיב ואשה כי תקרב אל כל בהמה וגומר אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא הבהמה שנסקל פלוני על ידה ואם על כבוד תולדותינו כך חס המקום על כבודו עאכ"ו אתמהא עכל"ה

ואיכא למידק אמאי לא נקט קרא דואיש אשר יתן שכבתו בבהמה וגומר שכתוב לפנינו בתורה והיותר קשה שמ"ש אם אדם חטא בהמה מה חטאה אקרא קמא קאי שהאדם הוא החוטא וכמו שמצינו שאומר ג"כ שנסקל פלוני שהוא לשון זכר דאי אנקבה שנסקלת פלונית ע"י מבעי ליה

ועלה בדעתי לומר דמשום דגבי בהמה הרובעת יש קצת טעם לומר שתהרג שאם היא העושה העבירה ואע"פ שאינה בעלת בחירה ורצו מ"מ פעלה הרעה ותהרג כשור הנסקל ובפרט דאיכא הנאה ונהנית טובא בעבירה כאשר אמרו טעם זה בסנהד' פ"ד מיתו' דף נ"ה סוף ע"א יע"ש אבל כשהי' נרבעת מן האדם אין טעם לומר שתהרג דלא עבדא מידי וכאנוסה היא וליכא הנאה טובא וכקרקע עולם דמיא להכי נקט ואשה אשר תקרב לאשמועינן רבות' דאפילו בכה"ג אין סיבת הסקלת הבהמה משום דעבדא היא המעשה אלא משום כבוד הבריות שלא תהא עוברת בשוק והביא ראיה מאם אדם חטא ששם בהכרח לומר טעם זה כיון דלא עבד' הבהמה מידי וא"כ גם בבהמה הרובעת לאשה הוא הטעם בעצמו והדבר הזה נכון ועבדינן ליה סמוכות וכרעיים למטה בס"ד עיין לקמן

ומצאתי שהרב היפה פירש כן וזכיתי לדעתו

ברם צריך טעם ברור מאי נפקא לן למאי דאנן בעינן טעם לאילן שלא נגלה בין אם יפורש טעם זה באשה הנרבעת או לאו כיון שבאדם הרובע מוכרח לומר טעם זה נדון מינה לאתרין דמה שלא גילה האילן הוא מטעם זה

אמנם הנלע"ד עם שנבין דהנה במשנה תנינן תרי טעמי וז"ל לפי שבאת לאדם תקלה על ידה לפיכך אמר הכתוב תסקל ד"א שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני ע"י עכ"ל והנה לע"ד איכא בין הני תרי טעמי דלמ"ד לפי שבאת תקלה ע"י אפילו שהאיש הזה החוטא לא נסקל ולא נעשה בו את הדין סקלינן לה לפי שבאת