זרע חיים ד

באה"ו בהסכמתו לס' תפל"מ **(הנה בס' תפל"מ הנדפס חסרו איזה סימנים ונכדו הרב המו"ל כותב כי נאבד עמוד א' עי' סו"ס י"ד, וכגון דא צריך לאודועי כי אמנם נמצא עוד כ"י מס' תפל"מ על טוי"ד שכפי הנראה העתיקו אחד התלמידים לעצמו כי הכ"י כולו הוא ממש כלשון הספר הנדפס ובו נמצא גם הסימנים החסרים בדפוס.)** הנה כל רואה יאמר ברקאי והרבה מחידושי האחרונים נכללים בהם

והספר זרע חיים להגאון האמיתי מופה"ד והדרו מוהר"ד חיים ברודא אשר הצבתיו בראשונה באשר כמותו יותר רבה, הנה כל אדם יחזה יתענג לראות ספר שיסודתי בקדש להצדיק פסק השו"ע ולחזק דבריהם ממה שהשיג עליהם בגבורותיו רבנו הגדול תש"ך זצ"ל בספרו המיוחד לזה גבורת אנשים וכתב בהקדמתו בזה"ל ולהיות בי רגילים אנשי דורנו לפסוק תמיד כדברי השו"ע והגהותיו ולפי דעתי הקלושה לא יצאו בעלי השו"ע ידי חובתם בדבריהם אלו ואין בהם מתום מראש ועד סוף על כן כו' אבנה יסוד ומגדול עז לערוך מערכה במלחמת ה' ובו יתגלגלו השגות ותפוסות על שאר הפוסקים האחרונים כו' עכ"ל והגאון המחבר בזרוע עזו יצא לישע דברי השו"ע והפוסקים להראות צדקתם ואמיתתם ולהשיב מלחמה שערה ומסיים בזה"ל ואני אומר על דברי השו"ע והג"ה בכאן כולך יפה רעיתי ומום אין בך ע"ש

כל פניני חן אלה היו מונחים תח"י נכד הגהמ"ח זר"ח ה"ה הגאון המפורסם מוהר"ר חיים העליר נר"ו, אשר באו לידו מדודו הרב הגביר המפורסם בישראל בש"ת ר' יעקב יוסף ברודא ז"ל מווארשא והיא נאות לתתם ע"י להוציאם לאור ולהפיצם למען ישוטטו בם רבים, וגם הוסיף נופך מדילי' בסוף ההדפסה קונטרס אחד בשם פרי חיים מספרו משפטי חיים על החו"מ אשר אתו בכתובים

תקותי חזקה כי כל דורשי תושיה יביאו את האוצר הנחמד הזה לתוך ביתם ברצון ובעין יפה ויוקירו את פעולתי. המו"ל דבר אגדה מרבנו ר' ר' העשיל זצ"ל

איתא בפ"ק דתענית שלשה שאלו שלא כהוגן וחדא מינייהו יפתח לשנים השיבו כהוגן וליפתח שלא כהוגן דכתיב והיה היוצא מדלתי ביתי כו' יכול אפי' דבר טמא השיבוהו שלא כהוגן נזדמנה לו בתו. ויש להבין למה באמת השיבו ליפתח דוקא שלא כהוגן ומ"ש מהני אחריני. ויש לומר דאיתא במדרש תנחומא בפ' בחוקותי איש כי יפליא לנדר זש"ה פרי צדיק עץ חיים כו' זו תורה שמתוך שהוא בן תורה הוא למד האיך לוקח נפשות שנאמר ולוקח נפשות חכם שאם ידע לערך נפשות הוא למד מן התורה האיך עושה ואם אין בידו תורה אין בידו כלום וכן אתה מיצא ביפתח הגלעדי מפני שלא היה בן תורה אבד את בתו אימתי בשעה שנלחם עם בני עמון ונדר באותה שעה שנא' וידר יפתח נדר כו' והיה היוצא כו' והי' לה' כו' אמרה לו בתו אני יצאתי לקראתך בשמחה כו' והרי יעקב אבינו שנדר כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ינתן לו הקב"ה שנים עשר בנים שמא הקריב אחד מהם. חנה שנדרה ואמרה אם ראה תראה כו' ונתתיו לה' שמא הקריבה את בנה כו' א"ל אלך אצל ב"ד שמא ימצאו פתח לנדרך הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח כו' ועליו הוא אומר גבר רש כו' זה יפתח שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה כו' והמדרש הוא תמוה ונראה דמבואר בפ"ג דשבועות ד' כ"ו אמר שמואל גמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו שנאמר לבטא בשפתים מיתיבי בשפתים ולא בלב גמר בלבו מנין ת"ל לכל אשר יבטא האדם הא גופא קשיא אמרת בשפתים ולא בלב והדר אמרת גמר בלבו מנין כו' א"ר ששת תריץ ואימא הכי בשפתים ולא שגמר בלבו להוציא פת חיטין והוציא פת שעורים גמר בלבו להוציא פת חיטין והוציא פת סתם מנין ת"ל לכל אשר יבטא האדם והקשו שם התוס' מפ"ד דנדרים דמפרש שם בגמ' דאמר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם אינן של בית המלך ומסיק שאומר בלבי היום ומוציא בשפתיו סתם ואע"ג דסבירא לן דברים שבלב אינן דברים לגבי אונסין אפשר משמע דלא שרי אלא במקום אונס ואע"פ שאומר בלבו היום וה"נ ליתסר אע"פ שאומר בלבו חיטין ותירצו דיש לחלק בין עם הארץ לת"ח דבע"ה אפי' אינו פה מכחיש את הלב לא אזלינן בתר הלב ובת"ח כשאין הפה מכחיש את הלב אזלינן בתר הלב ע"ש. והנה איתא בגמ' דיומא (דף ס"ג) לה' לרבות שעיר המשתלח הרי דמרבינן אף דבר שאינו ראוי להקרבה וזש"ה ואנכי פציתי פי לה' לא אוכל להשיב ר"ל שאמרתי בפה לה' לכן לא אוכל להשיב והכוונה דכיון שאנכי נדרתי ואני עם הארץ ופציתי פי לה' שאמרתי בפה לה' וא"כ אף אין הפה מכחיש אפ"ה לא אזלינן בתר הלב כנ"ל לכך לא אוכל להשיב אף דאינו ראוי להקרבה דאפשר לומר דלה' מרבה אף דבר שאינו ראוי להקרבה

ויובן שפיר בזה המדרש לפי שלא היה בן תורה אבד את בתו דאלו היה בן תורה הוי אזלינן בתר הלב וא"כ לא הי' צריך להקרבה ומש"ה שפיר השיבו לו שלא כהוגן מפני שהיה עם הארץ אבל הני אחריני ששאלו שלא כהוגן בני תורה היו ואין להשיבם שלא כהוגן כי לגבי ת"ח אזלינן בתר הלב, ובדרך אחר י"ל מה דאמר ואנכי פציתי כו' דאיתא ברי"ף דאם הזכיר השם בשעה שנשבע או נדר אין יכול להתיר אותם לזה אומר אנכי פציתי פי לה' שאמרתי השם בשעת הנדר לכן לא אוכל להשיב

א"ה. החידוש הלז העתקתי מדרושיו הנמצאים בכ"י שכתבם אחד מתלמידיו ובסוף דבר זה כתוב שם בזה"ל ע"כ בבית הכנסת חדשה של הקצין וראש מהר"ר זכריה סגל בשנת תי"ח ל' שדרש מ"ו הגאון הגדול מהר"ר יהושע העשיל נר"ו ועצם הדרוש יהי' מכאן ולהבא במדרש תנחומא של פרשה תולדות כו' עכ"ל. ועי' בסו"ס זרע חיים שמועתק גם דבר אחד מדרושו זה: