זרע יעקב ה

דרוש למעלת הצדקה השייך לפרשת ראה

מודעת זאת כמה גדלה מעלת הצדקה כאשר חז"ל הגידו במ' סוכה פ' לולב וערבה דמ"ט וז"ל אמר ר' אלעזר כל העושה צדקה ומשפט כאלו מלאו להעולם כולו חסד שנאמר אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ ת"ל מה יקר חסדך אלהים יכול אפי' ירא שמים כן ת"ל וחסד ה' מעולם ועד עולם על יריאיו ע"כ

הן אמת דאיכא למידק במאמר הזה טובא ראשונה במ"ש דהעושה צדקה כאלו מלאו העולם כלו חסד ומייתי ראיה מהאי קרא. ולכאורה לאו ראיה גמורה היא דמין הקרא משמע דלאהבתה תליא מלתא ולא בעשי' מדלא קאמר עושה צדקה ומשפט. ועוד דאפי' תימא דאהבתה היינו עשייתה מי זה אמר דקרא מיירי בבני אדם דפשטיה דקרא משמע דמיירי בהקב"ה וכדאמר ברישא דקרא כי ישר דבר ה' וגו' וסירכיה נקיט ואזיל אוהב צדקה ומשפט. ותו מ"ש שמא תאמר דכל הבא לקפוץ קופץ. דמהיכא תיתי למימר הכי. ומהו פי' גם מ"ש יכול אף ירא שמים כן דמאן דכר שמיה דירא שמים ומה לו שיכות זע"ז. ורש"י ז"ל פי' שמא תאמר כל הבא לעשות צדקה קופץ ומספקים בידו וממציאים לו אנשים מהוגנים לכך נאמר מה יקר חסדך אלהים צריך לתת לב ולטרוח ולרדוף תמיד אחריהם לפי שאינה מצוייה תמיד לזכות בה למהוגנים ע"כ

והנה הרי"פ ז"ל הקשה על דברי רש"י ז"ל הללו במ"ש דלא כל הבא לעשות ממצאים לו אנשים מהוגנים וכשרים דאטו קב"ה חלילה נועל דלת בפני גומלי חסדים והלא הבא לטהר מסייעי' אותו וחס ליה מעשות כזה. ועוד מ"ש אף ירא שמים כן לפירש"י מוכרח לפרש דה"ק יכול אף ירא שמים יהיה יקר וקשה לעשות צדקה כשאר כל אדם וא"כ קשה דלפי הס"ד דאף ירא שמים יהיה כן קרא דאוהב צדקה במאי הוה מוקמינן ליה. ומכח קושיות אלו ביאר פי' אחר יע"ש

ואהמ"ר נלע"ד דדברי רש"י ז"ל צדקו יחדיו ואין מקום לתמיהתו משום דדברי רש"י ז"ל אלו הן דברי הגמ' ערוכה בפ"ק דבתרא ד"ט ע"ב דאמרי' התם א"ר יצחק מ"ד רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד משום דרודף צדקה ימצא צדקה אלא לומר לך כל הרודף צדקה הקב"ה ממציא לו מעות לעשות צדקה. רב נחמן בר יצחק אמר הקב"ה ממציא לו בני אדם המהגנים לעשות להם צדקה כדי לקבל עליהן שכר לאפוקי מדדרש רבא מ"ד ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אמר ירמיה לפ' הקב"ה רבש"ע אפי' בשעה שכובשים את יצרם ומבקשי' לעשות צדקה הכשילם בב"א שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו שכר עליהם ע"כ הרי בהדיא דהיכא דלמוד הוא בכך וזה דרכו תמיד כל הימים ממצאים לו אנשים מהוגנים אבל להרחוקים מהצדקה עליהם נאמר ויהיו מוכשלים

ומעתה נמצאו דברי. רש"י נכונים והוא הדבר שכיוון בפי' יכול תעלה ע"ד כי כל איש ישראל הבא לטהר לעתים רחוקות פעם א' בשנה לעשות צדקה. יהיה קופץ ומספקים בידו כנגד מ"ד דממציא לו מעו' לעשות צדקה. ומ"ש וממציאים לו אנשים מהוגנים וכו' כנגד מ"ד דממציאים לו אנשים מהוגנים לעשות צדקה פ"ל מה יקר חסדך אלהים צריך לטרוח ולרדוף תמיד אחרי' כי לא בכל עת הם מצויים כי לא כל הרוצה ליטול השם בעבור עליו רוח טהרה פעם בשנה ממלא את העולם חסד אלא אותו שבאהבתה ישגה תמיד וזה דרכו כל הימי' וכמאמר הכתוב אוהב צדקה ומשפט. ובכן נסתלקה קו' הרי"פ שהק' דאטו נועל דלת הוא ח"ו כי לא על דברי רש"י תלונותיו שהרי דבריו הם ש"ס ערוך דבשקדנות תליא מלתא

גם עפ"י דרך זה יתורץ הקושיא השנית של הרי"ף ז"ל שהק' דלפי הס"ד דלא הוה מוקמינן קרא אפי' בירא שמים במאי מוקמת ליה להאי קרא. עפ"י דרכנו ל"ק דמוקמינן קרא שפיר באוהבי הצדקה ומתמידים בה כל ימיהם אע"ג דאינו לא צדיק ולא רשע אלא איש בינוני דזהיר מאד במעשה הצדקה. אבל הירא שמים הוה ס"ד לומר דהגם היותו ירא שמים אם באולי היה טורח למצוא אנשים מהוגנים וגם שיהיה בהתמדה יהיה לו כן ואם לאו לאו לזה חדש לנו דלאו הכי הוא אלא וחסד ה' מעולם ועד עולם על יריאיו דלגבי הירא וחרד לדבר ה' לעולם מצויין להם אנשים הגונים הן כשמתמידים לעשות צדקה והן באקראי דזהו עדיפותיה דירא שמים

ועד"ז יתורץ הקו' שהקשינו דמנל"ן דהעושה צדקה מלאו לכל העולם חסד דדילמא באהבתה תליא ולא בעשיתה דהרי מכיון דאמרי' דקרא בתדיר ולא פסיק משתעי וכדמוכח מהתם דהרודף צדקה ימצא צדקה בהכרח לומר דבאהבת עשייתה מיירי: