זרע יעקב שמח

שהחזיקו בו רבים כ"א ברוחב ט"ז אמה וטעות הוא דבהדייא אמרינן בגמרא מודים חכמים לר"א בשביל של כרמים ושביל קצר הוא מאוד דשקול כרמא ומנח כרמא כמפורש במס' פאה ואלו מפסיקין לפאה יעו"ש ומה שנסתייע רשד"ם מהרמב"ם שם לא קשה מידי ובפשיטות יש לפרש דמה שכתב הרמב"ם וכמה דרך הרבים אצל דין חצר כוונתו דאם החזיקו בדרך שהוא רוחב יותר מט"ז אמה מותר לקצרם הדרך ולהעמיד על ט"ו אמה. ומה שהביא ג"כ מיציאה וביאה כבר כתבנו דטעות הוא דאין שייך דין יציאה וביאה של הרשב"א הנ"ל לדין מצר שהחזיקו בו רבים דשם הוא רוצה להחזיק בקרקע של חבירו בחצירו ממש ועוד שהטוען יחיד הוא עיין בתשו' מהרש"ך ח"ב סי' קע"ב מה שאין כן מצר שהחזיקו בי רבים עכ"ל: ה המכתב שלישי שלום רב וישע רב לככוד רב כהן צדק רב מבה"ק הוא הרב המאוה"ג לממשלת וכו' וכו' כקש"ת מוה' חיים שמואל הכהן יחיה עד כי יצמח משיחנו במהרה בימינו אמן

כתר לי ואדברה נא אך הפעם רגע חדא ותו לא מידי

אחר כל הפילפולים מר ניהי מודה בעצמו דכל רביתיו של רמב"ן ומקצת רבותיו של הרשב"א והרשב"א מכללם ס"ל דבני מבוי הישן לא מצי מעכבי והנני פורטם לרבותיו של רמב"ן בשמותם. רבינו עזרא מבעלי התוספות. ר' נתן הבבלי. ר' אליעזר מגרמיזא בעל ס' הרקח. רבינו יהודה. רבינו יונה ועדותו של רמב"ן הוא על כל רבותיו והרשב"א שהעיד על מקצת רבותיו לא פחותים המה מתרתי הרי שמונה גאוני קמאי דקמאי דכתבו בפירוש דבני מבוי הישן אין יכולים לעכב. צא ולמד מ"ש הרמב"ן בחידושיו בסופו על גדולת רבותיו וז"ל ואף כי לבי מגמגמן ידעתי כי נמוקן עמם ועי' בב"י ביו"ד סי' קי"ב כתב על הטור שכתב על הרשב"א ואין נראה כן מהירושלמי כ' עליו מר"ן הק' לא היה לו ליכתב להטור עליו כן ולא ניתן ליחשב מן דנהירין ליה שבילין ברקיע יעו"ש. הרי כמה חרדו לצאת ולדבר דבר נגד קמאי א"כ פשיטא דיכולין אנן למימר קי"ל כוותייהו ואי משים שיש פלוגתא מי הוא המוחזק הא לשון רשב"א הובא בב"י סי' קנ"ד גבי היזק ראיה וז"ל דעת ר"ח ז"ל דאפי' שטר אין מועיל בקוטרא וביהכ"ס וכן להיזק ראיה לדעת רב אלפסי ז"ל וכן נראה עיקר אבל רוב חכמי ישראל לא הסכימו על כך ולפיכך אני אומר למעשה אם כבר פתח חלונותיו אין מחייבין אותי לסלק ולא לסתום ואם בא לפותחו אין מניחין אותו וכו' עכ"ל וז"ל הנמו"י גבי סיכה דמטללתא ונראה לי לומר דמה שהחזיק בכשירי או בנזק כי האי החזיק וכי שתקינן ושבקינן ליה בחזקתיה לא עבדינן ולא מידי אבל אי מסקינן ליה מחזקתיה הוינן כמוציא מחבירו ואיך עבדינן הכי הלא דבר זה עלינו בספק ע"כ

ומודעת זאת צריכין אנו למודעי דמ"ש הרשב"א דיציאה וביאה מקרי חסרון קרקע כונתו לא גוזל גוף הקרקע כ"א שיעבור על קרקע חבירו כמו פתיחת חלונות ומרזב ומשחילה ודבר זה מפורש היטב בתוס' פ' לא דכ"ג ד"ה והא אחזיקו להו ידקדק שם מר היטב ובאמת הפי' של חסרון קרקע כך הוא דהא הטור קורא לפתיחת חלון ומרזב ומשחילה ג"כ חסרון קרקע עי' סי' קנ"ג ד"ה פרשב"ם דלחזקה כזאת וכו' וכתב שם בטור דלהגאונים בהיזק חסרון קרקע מיד כשראה ושתק מחל וכן כתב בסי' קנ"ד ד"ה כתב הרמב"ן דחזקת חלין וזיזין וכו' וכן כתב בסי' קנ"ה ד"ה וכתב הרמב"ם ימחול האדון לעיין בטור ובדרישה ופרישה באלו שלשה מקומות בדקדוק ויראה דברי בה"י כנים ואמתיים דלגאונים ורמב"ם ורמ"א בחזקת יציאה וביאה דהיא חסרון קרקע לבד מהני בהוא ראה ושתק וכבר הכריעו מר"ן הק' ורמ"א ז"ל סי' קנ"ה סעיף ל"ה וכתבו דכן ראוי להורות כוותייהו. הגם שראיתי בכרם שלמה כתב דהגאונים יודו ביציאה וביאה דצריך ג"ש וטענה שגגה הוא ועמו הס"ר דנחלף לו קרקע בגזלת גוף הקרקע וסביר שחסרון קרקע שכתב הרשב"א היינו גזילת גוף הקרקע. וז"א כאשר הוריתי באצבע בה"י וברור הוא מאד בלי פקפוק למעיין באמת וא"כ לפי מה שרצה בכרם שלמה שם לדמות נדונו דפתיחת חלון למטלטלין א"כ ה"ה בנ"ד איפשר לדמותו מאחר שאין כאן גזילת גוף הקרקע מעתה קם דינא דנן בקומתא ובצביונו וכהרשב"א הנז' מאחר שמוחזקים אנחנו שיעמוד פתוח זה שנים רבות א"כ יכולים אנן לטעון קי"ל כהפוסקים דס"ל דבני מבוי הישן לא מצי