זה הכלל רמח

ט"ל אע"ג דכולהו רבוותא פליגי על הרמב"ם נכון לחוש לדבריו. הב"י י"ד סכ"ד

מ' אע"פי שאין בידינו ליישב השגת הראב"ד לא יקשה לנו על הרמב"ם אם פוסק כש"ס ירושלמי ומי שלבו רחב יתרץ הרדב"ז ביקר תפארת בפ"ט מהל' שמיטה

מ"א אין דרך פוסקי הלכות לפרש שמועות דלא כהלכתא. הב"י סקע"ה

מ"ב כשפוסק אחד מביא מחלוקת ומביא ראיות לא' מהם מוכח דדכותיה סבר. הב"י י"ד סצ"ג

מ"ג כשרוצה הרמב"ם להביא דין שאינו מפורש בגמרא אומר כבר ביארנו וכו' והוא הקדמה להכריח הדין שכותב. יא"ה ח"ב ס"ץ הגב"י אות ז'

מ"ד אין דרך שהרב המגיד יכתוב קצת מפרשים על רש"י והתוס'. כנ"הג ח"מ סזכ"ר הג"הט אות מ"ג

מ"ה כשכותב הרב המגיד על הרמב"ם המחבר ואינו כותב רבינו משמע דלא ס"ל כותיה. הרב תורת חסד סקע"ז מהריב"ש סקע"ח והרב חיד"א בש"הג ח"א ד"ך ע"ב קרא ערער ע"ז דלא שמיע כלל זה ויפה השיגו הרב מופת דורנו מהר"ח פאלאגי י נר"ו בספרו חיים ושלום ד"ג על מ"ש דסברא זו מאיזה אחרון דהא מהריב"ש היא והביאו בח"ד מהרשב"ץ להר"ש צרור דמ"ב ולמ"ש הרב יד מלאכי מהרדב"ז כל מקום שתמצא מחלוקת בדבריו נקטינן כמו שסובר המ"מ כי הוא בקי בכוונתו יותר מזולתו כ"כ גם בח"ג סתצ"ה

מ"ו כנראה שלא נתפשט פי' המשניות להרמב"ם בימי המ"מ. כסא רחמים די"ג

מ"ז קבלנו מרבוותא דאורחיה דהרמב"ם לפרש בדרך פשוט וכאשר שמענו כן ראינו בפירוש לר"ה כ"י שפי' דרך פשוט מרש"י גם ידוע דעל הרוב אינו כותב לימוד הש"ס מהכתוב וזמנין טובא מביא מכתוב אחר ללמוד הדין ולא מייתי מקרא הנז' בש"ס כמ"ש נושאי כליו. כסא רחמים דיו"ד

מ"ח ללמד דעת לתלמידים שלא ימהרו לפלפל בדברי הפוסקים עד שיראה מוצא הדין. הב"י י"ד סצ"ד

מ"ט ש"ות המיוחסות להרמב"ן מלאים שגיאה ורבו בהם הטעיות ח"ש ח"ב סל"ח דמ"ט מרבינו בצלאל וכן הוא ברבינו ירוחם וכמ"ש בספרו מראית העין דע"ח וכן לפעמים בש"ות הרשב"ש וכמ"ש בס"ס מתן בסתר במגד שמים ששם דכ"ב שכ"כ לו הרב חיד"א שהגיה בדברי הרשב"ש

נ' הרשב"א ח"ב סקס"ד כתב על הרי"ף ורשב"ם והראב"ד שאין בנו כח לחלוק על דבריהם ונביאים ובני נביאים הם ושם סרמ"ה כתב על הרי"ף כי רב מובהק ועומד על דברי הגאונים הוא ועליו סומכים כל גלילות הארץ ועיין לו בח"ד סצ"ד שקורא לרש"י איש האלהים ומרן בבדק הבית י"ד בדין ערלה שהרשב"א כתב על הראב"ד שהוא יודע לטהר את השרץ מן התורה וביטל דעתו מפני דעתו של הראב"ד

נ"א מהר"ם נראה דהוה קשיש מהרשב"א והוא ממ"ש בתשובה הביאו הב"י א"ה סס"ו אבל מה אעשה שכבר הורה זקן ויושב בישיבה זקן עם איש שיבה ע"כ ובב"י ח"מ ס' שפ"ח כותב מהר"ם להרשב"א ושלום לרבינו וסר למשמעתו ומשרתו מאיר בן ברוך ע"כ והביאו מהר"ח מודעי בהגהותיו אשר בס"ס בירך משה למהרמ"ג ולא קשה מזה למ"ש לו שם הרשב"א דנהי דמהר"ם קשיש מניה אבל גם בימיו הרשב"א יצא קו תהלתו בעולם ולכן דרך ענוה ומוסר כתב לו רבינו וסר למשמעתו וכ"כ הרב חיד"א בש"הג ח"ב דע"ט דמהר"ם קשיש מהרשב"א ודלא כמ"ש בשכנ"הג א"ח סי"ג וכבר השיגו שם היא"ה אלא דלא הזכיר הרב חיד"א מש"ות הרשב"א ומהר"ם הנז"ל מהב"י והתימה על המחבר ס' אהל ישרים דמ"ג דרמז דברי שכנ"הג הנז' בסתם ולא העיר עליו אף לא הזכיר מדברי הרב יא"ה ולא מדברי הרב חידא הנז'

נ"ב אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים והרשב"א בכף שניה מכריע הוא את כולם. מהר"י אזולאי המדפיס הרדב"ז ח"ה בתשובתו שם די"ב ע"ג שכתב כן מרן והרשד"ם ח"מ סמ"ג ועיין בב"י י"ד סק"ה שכתב עליו מאן דנהירין ליה שבילי דרקיעא איך יכתוב עליו הטור שלא ראה לש"ס ירושלמי וקורא לו שם אור עולם וכנ"הג ח"מ סשפ"ח הגב"י אות ל"ו קרא לו ראש הפוסקים ואבי התעודה

נ"ג כדאי הוא הרא"ש לסמוך עליו בכל התורה כולה כ"ש בדיני עירוב הב"י א"ח סשצ"א ושם סנ"א וסרט"ו כתב עליו שבספרד החזיקוהו לרבן ממהרלב"ח

נ"ד כשחולקים הראב"ד והרא"ש הלכתא כהראב"ד כיון דהרשב"א והר"ן ס"ל כוותיה כ"כ הב"י י"ד סנ"ו משמע דאם לא כן הלכה כהרא"ש כיון דהוא בתראה וכמ"ש שם הב"י סנ"ה ובש"ע שם סנ"ז ס"ג בהנץ אבל לא בתרנגולת דלא כהרשב"א דמחלק בין גדולה לקטנה ושם בסע"ו בבשר שצלוה בלי מליחה לא נאסר השפוד והוא כהרא"ש ודלא כהרשב"א ושם בסק"ה בתרנגולת בנוצתה פסק כהרשב"א משום דהר"ן וסמ"ק ושערי דורא סברי כוותיה כמ"ש שם בב"י ושם בסר"י סי"ב בש"ע כתב הרא"ש בסתם ודעת הרשב"א בשם י"א ושם סרכ"ח במי שנשבע לפרוע לחבירו ועבר אותו היום פסק כהרשב"א דאם עבר אותו היום אין עליו עוד חיוב שבועה משום שכתב שם בב"י דהריב"ש סבור כהרשב"א וכן בשטר זכירה דפסק בח"מ כהרשב"א כמ"ש הוא שם אלא דבח"מ סי' ע"ג בענין השבועה סתם כהרא"ש בסתמות וסיים ויש מי שחולק דעדין חיוב הוא לעשותו מכח השבועה והוא דעת הרא"ש כמ"ש שם בב"י והטעם דסתם כהרשב"א משום דהריב"ש סבר כוותיה וכמ"ש שם בב"י אלא דקשה דמרן גופיה בח"מ סע"ג ס"ו כתב בסתמא כהרא"ש וסברת הרשב"א אפילו בשם י"א לא הזכיר וכמו שהעיר מור"ם שם בי"ד סמ"א ודלא כמהר"ם מפאדווה סי"ב וכמ"ש כנ"הג עליו בי"ד סרכ"ח הגב"י אות שכ"ז ובח"מ רסע"ג הג"הט אות י"ב וכ"מ גם ממ"ש הב"י ח"מ סרצ"ב מחו"ב דהרשב"א והרא"ש פליגי ועיין לו עוד למרן בס"ס בהטפסת השטר שפסק כדעת הרא"ש והרמב"ם נגד הרשב"א ומה שהוצרך לתשובת הרמב"ם ותסגי ליה בדעת הרא"ש כיון דהוא בתראה לגבי הרשב"א משום דהריטב"א ורבו סברי כהרשב"א כמ"ש שם בב"י ואי לאו דהרמב"ם כהרא"ש היה פוסק כהרשב"א לגבי הרא"ש מטעם הנז' וכ"כ