זה הכלל רמז

היה לגבי ר"כ הקדמון דהוא תלמיד רב משא"כ סתם ר"נ חבר לרב חסדא ורב ששת תלמידי דר"ה הוו ור"ה תלמיד גמור דרב כנודע משא"כ ר"כ ורב אסי ת"ח לרב הוו וכמ"ש בס' הדורות מרש"י דשבת דקמ"ו מה גם כבר כתבתי למעלה דפלוגתא דרש"י והתוס' בסתם ר"נ היינו כשנזכר ר"נ לחודיה דוקא שכ"כ הגאון המגיה בס' הדורות והדברים מוכרחים ואי איתא דר"כ הנז' במציעא שם ר"כ האחרון תלמיד רבא היה צריך להקדים לרנב"י מטעם הנז"ל נהי דשניהם ר"כ ורנב"י. תלמידי רבא אבל ממה שמצינו כמה זמני בש"ס אמר רב אשי כד הוינא בי רב כהנא וכו' ולא נמצא כן שיאמר על רנב"י מוכח דרנב"י גדול בשנים מר"כ וא"כ אפוא הו"ל להקדימו ומהכרח זה כתב הרא"ש דרנב"י הנז' אחר ר"כ אינו אותו שהיה תלמיד רבא אך הרא"ש לא ביאר שהוא ר"כ תלמיד רב ואולי ר"כ השני תלמיד רב יהודה כמ"ש הרב ס' הדורות מחולין דף י"ט ומשאר מקומות יעו"ש ור"כ הג' הוא רבו דרב אשי

כתב שם ע"ב ר"פ ורב זביד נסתפק הרא"ש כמאן הלכתא עיין להרמב"ם בפ"ו מהלכות נזקי ממון ברב פפא שפוסק כאמימר עיין בתרא דק"ז ע"א ובאמימר עם רב אשי עיין בתוס' דע"ז דע"א ע"א ובפרק הזהב דמ"ח ע"א ועיין למרן בכללי הש"ס דק"ג ע"ב מ"ש מהרי"ף ביבמות וברבא עם ר"פ הלכתא כמאן עיין בכנ"הג ח"מ סי' של"ח הגב"י ועיין בס' לב מבין דס"ח ובר"פ עם ר"כ האחרון רבו דרב אשי עיין בהג"מי בפ"ד מה"א ואביי עם ר"פ הלכתא כאביי דהוא מאריה דגמרא כ"כ הב"י ח"מ סשכ"ח

כתב שם דריב"ח תרי הוו אחד קשיש מר"י ואחד תלמידו דר"י וכל זה נעלם מהרב חות יאיר בסצ"ד ששם פריך להרא"ש מ"ש ספ"ד דקמא עם מ"ש בפ' הכותב וכן ראיתי להרב יד מלאכי דקל"ז ע"א דהקשה כן ולדידי דברי הרא"ש ברור מללו ממ"ש לעיל משמו דלעולם הש"ס מקדים הגדול לקטן ששם בקמא דט"ל מקדים ר"י לריב"ח מוכרח שזה תלמידו ולכן פסק כר"י ואלו התם בפ' הכותב מקדים ריב"ח לר"י בהכרח דהוא אחר ולכן פסק כוותיה דריב"ח ובזה ניחא מה שהקשה הרב יד מלאכי שם להרא"ש ריש פ"ח דכתובות דכתב דהא דפסקינן כר"י משום דתניא כותיה דאמאי הוצרך לזה כיון דהלכתא כר"י לגבי ריב"ח ע"כ היינו משום ריב"ח לאו תלמידיה הוא הראיה דמקדימו לר"י ואי לאו דתנא מסייעא ליה לר"י לא הוה פסקינן כותיה אלא כריב"ח

שם ע"ג כתב ברב עוירא מש"ס דחולין מבואר דבימי רבי הוה ומזה פריך להרא"ם בתוספותיו על הסמ"ג דכתב דמסוף האמוראים הוה ע"כ ולא ידענא מאי קאמר דהרא"ם שם על סוגיא דר"ה משתעי דל"ד ששם פריך רב עוירא על מה שהתקין רבי אבהו בקסרין תקיעה ג' שברים מה נפשך וכו' ורבי אבהו תלמיד ר"י כנודע ומזה דקפריך על תיקון רבי אבהו אלמא אחר רבי אבהו הוה ומי מביא אותו זמן לזמן רבי ובהכרח אחר הוא ועוד יש רבי עוירא אחר אחרון בימי רבא כדאיתא בבתרא דקל"ה אמר רב עוירא אמר רבא וכן בחולין דנ"ה אמר משמיה דרבא וכן בברכות דמ"ד אמר רב אחא אמר רב עוירא משמיה דרבא ולא עוד דהאי לישנא משמיה דפלוני על הרוב משמעותיה לא ראהו אלא הכא אי אפשר לומר כיון דהתם בבתרא לא אמר משום ותו האי דמייתי מחולין דנ"א דבימי רבי הוה לא שמא מתיא דהתם רב ספרא ואביי הוו עסקי עמו וכמה שנים עבר מזמן רבי לאותו זמן אף שנאמר דרב עוירא אז הוה זקן גדול אי אפשר במציאות לחיות עד אותו זמן ומ"ש שם רש"י לעילא מרבי רבה מר"י הנשיא בהכרח שאינו רבי אלא ר"י נשיאה השני שהיה תלמיד ר"י והיה כפוף לרב ושמואל וכמ"ש התוס' בר"ה ד"ך

כ"ח כתב רש"י במציעא ד"מ דאין דרך שהרב יאמר שמועה מהתלמיד ובתוס' חולין די"ט כתבו הגם שזה גדול מזה אין דרך לשאול הגדול למי שקטן ממנו ומצאתי ראיה להם להתוס' מילקוט משלי ס"ל ואפשר כן רבא שאל לתלמידא וכן הוא במ"ר ס' אחרי ולרש"י בשבועות די"ז דגם חבר לחבר אין דרך לשאול ומדברי הילקוט הנז' אינו כן ומ"ש בהוריות די"א רב שאל מרבי חייא עיין להר' חיד"א שם בשער יוסף וק"ל ע"ז דבפסחים דק"ב אמר ר"ה אמר רב ששת ושם דק"ז בעי מרב חסדא וידוע דאינהו תלמידי ר"ה כנז' ביבמות דס"ב בר"ש וכן ר"ח בספ"ב דמציעא אלא דקרי רבא מר"נ בר יצחק ובכל הש"ס דהוא תלמידו וחדא מנייהו בעירובין דמ"ג יתיב רנב"י אחוריה דרבא ויתיב רבא קמיה דר"נ

כ"ט התוס' של המסכתות גדולות הם עיקר כנגד התוס' של המסכתות קטנות. הבר"י א"ח ס"א וסכ"ה ממהרש"ל

ל' על הרוב אחד מהראשונים חיבר פסקי התוס' יוסף אומץ להרב הנז' דמ"א ודע דלפעמים כותבין בפסקים מה שאין רמז לדבריהם בש"ס ח"ש ח"א דכ"א

ל"א בכל מקום שכותב הרי"ף ואיכא מ"ד הוא רבינו חננאל הרשב"ץ ח"ב סרע"ב

ל"ב הרי"ף חיבר מחזור על ר"ה ויו"הכ כ"כ הרשב"ש סתקי"ג: ל"ג קבלה היא בידינו שאין הרמב"ם חולק על הרי"ף זולת בקצת מקומות ונער יכתבם. הרדב"ז ח"א סקי"ח וכ"כ כנ"הג י"ד ספ"ב בהג"הט: ל"ד כמה משניות כתב הרמב"ם באוניות כמ"ש הוא עצמו בהתנצלות על זה הב"ד על המשניות בפ"ג ממסכת מעשר ב'

ל"ה דבר דלא שכיח אף שהשמיטוהו הגאונים והרי"ף אין לומר דאין הדין כן. הב"י י"ד סקצ"ו

ל"ו דרכו של הרמב"ם להעתיק דברי הש"ס ומה שנפרש בדברי הש"ס נפרש בדבריו כ"כ הרב יד מלאכי ממרן ולח"מ וזולתם וכן מצאתי בב"י א"ח סי"ו וכ"כ בי"ד סקל"ב וקצ"ד וקצ"ו וקצ"ח וכן בא"ה סי"ז גבי מגוייד ובח"מ ס"ח וכ"ח וקי"ב וקמ"א על סמ"ו וכ"כ בכ"מ בפי"ג מה' גירושין ובפ"ח מהל' דא שאלה וכ"כ הרדב"ז ח"ה סש"א ס"ט

ל"ז דרך הרמב"ם להביא אף מה שהשמיט הרי"ף. הרשב"ץ ח"ג סקמ"ג עיין כ"מ פ"ו מה' בכורים שכתב לכאורה הפך מזה

ל"ח לא שכיח מי שלומד בהרמב"ם בהלכות בית הבחירה זולתי חד או תרי בדרא. הב"י א"ח סס"ג: