זית רענן חלק א תח

שם עד סוף אות ג מה שהקשיתי על הרשב"א נראה דסברתו דעיקר היסוד שהוא מצב האמנותו בעינן שיהי' יסודו חזק בכל צד ולכן בעינן שיפסיד לעצמו גם לפי טעותו ולא די במאי שהפסיד לעצמו בלקושטא משא"כ במאי שניגרר אח"כ להפסיד לחבירו דעיקרו אם מפסידו ברב או במעט לפום קושטא

דף מד ה"ב סי' ז' אות ד שורה כז ולא נטמא מספק ואיכא למימר דכיון דודאי נגע בהם שוב אין להם חזקה

דף סא ע"א סי' א אות ט שורה ג' כמש"פ בספר אורחות חיים מובא ביו"ד בב"י סי' קלג

דף סו ע"ב אות ה שורה לג ולא כשנולדה ביו"ט דווקא ונמצא רישא וסיפא מיוסדים על שני סעיפים רחוקים זה מזה דרישא מיירי מאיסור טריפה וסיפא משום מוקצה שם שורה נא לגדל ביצים סברי כר"ש דלית לי' מוקצה

דף עג ע"א אות י שורה כד כדתריצנא לעיל והוא בחלק יו"ד ה"ב סי' ח אות ד וכוונתי בזה וכו'

דף עז ע"א אות ח שורה יט ממלת תקרובות עד שאב"ה שייך לשורה ג

שם שורה כג עבירה וכו' צ"ל תקרובות שאסור באכילה מדברי קבלה ונעבדה בה עבירה אינו דין שאב"ה וא"ל מה לערלה שכן לא הי' לו שה"כ כ"כ יוכיח וכו'

שם שורה כה בד"ה אלא צ"ל וא"ל מה להנך שכן גידולי קרקע דהא יינות שמנים וסלתות נמי גידולי קרקע הן ואיכא למימר דמ"ש זבח

שם שורה כז לא מצאתי ישוב נכון בפשטות נשמט וא"ל דמהו להנך שהוא בל"ת ולוקין עליהם בזמן הסנהדרין דז"א כיון דאסור גם בתקרובות מדאורייתא שוב נכלל בכלל דל"ת כ"ת דע"כ ל"ב שיאכל התועבה עצמו לפירש"י שם בחולין דף קטו או לפי' התוס' שם משום דניכר ועומד אלא לרבי דיליף גם גוף האיסור דבב"ח מל"ת כ"ת וא"כ איכא למימר מעשה שבת וחוסם פי פרה וד"ב יוכיח אבל לאיסי ב"י דיליף גוף האיסור מאנשי קודש וכו' הרי לוקה על אכילתו בזה"ס משום ל"ת כ"ת וכן בחולין ש"ב דאיסורו מפורש שוב לוקין על אכילתו מל"ת כ"ת ובזה מיושב קו' המ"ל בספ"ה מה' יס"ה שהיקשה על תוס' פסחים ךד ע"ב בד"ה הכל מודים שהיקשה שם דלימא הכל מודים בחולין שנב"ע ותמה המ"ל דהא בח"ש נב"ע ליכא לאו אלא עשה דלאו הבא מכ"ע ולדברינו ניחא כיון דידעינן לאיסורא שוב נכלל ונתרבה מל"ת כ"ת לחזקי' דס"ל ח"ש נב"ע דאורייתא ובחשנב"ע לק"מ דנליף מק"ו מערלה וכ"כ וכמו שהקשיתי בחמץ בפסח ובתקרובות משום דאיכא למיפרך מה להנך שכן גידולי קרקע וכמ"ש לעיל

בדיני נידה דף פ הלכה יא סי' ב אות א שורה ו וכבר המתקתי זה לעיל יו"ד ה"ב סי' י אות ו שם תמצא תוכן כוונתי מבואר היטב

בדיני איסורי מזבח דף מג ע"ב שורה יד שאינו עומד להתייאש שהרי נקט ולא הגזול דסתם גז' לא הוי יאוש בעלים

שם שורה כ' דאמרינן איגלאי מ"ל אבל לעולא דס"ל אפי' כשנתייאשו הבעלים ואח"כ הקדישו אינו מכפרת משום דס"ל כאוקימתא דר"ז דש"ר ואח"ל יאוש ל"ה וכמ"ש באות א ומשום הכי הוי מצה"ב אי משום דלא מיקרי קרבנו והוא דקשי' לי' דכרת מ"ע

שם עג ד"ה בנידון מתחלת תשובה להרב משאדיק ותשובת הרא"ש המובא בתחלת התשובה בכלל ז סי' א

בדיני בכור אדם דף פה ע"ג שורה נה דאזלינן בתר רובא ועי' תוספות חולין דף יא ד"ה אתיא דלהכי לא שני התם דאיכא וכו'

דף פז ע"ב אות י מה שתירצתי דברי הרמב"ם בפ"ד מהלכות אישות תירץ בני האברך וכו' באופן אחר עפ"י דברי הר"ן נדרים דף כט בסוגי' דבר פדא בקידושין לזמן כגון בהאומר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי דלא הוי קידושין משום דקנין לזמן הוי רק קנין דמים וקנין דמים באשה לא אשכחן ולכאורה קשה מהשולח דף מג בחצי' שפחה וחציה ב"ח שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון דפליגא שם אליבי' דר"נ אי גמרו קידושי ראשון אי פקעי קידושי ראשון ולפי דברי ר"ן למ"ד פקעי בשחרור אפי' קודם שיחרור לא יחולו הקידושין דכל כח הקידושין היא רק עודנה קודם השיחרור אולם פלוגתיהו הוא בחצי' שפחה וקי"ל דלא כר"י בן ברוקא דלא היו כופין את הרב לשחררה משום דהיא לא נצטווה על פרי' ורבי' א"כ הקידושין חלין שפיר קודם השחרור ולא הוי קידושי לזמן דאימור לא ישחררנה ומסתמא לא ישחררנה שלא יעבור על מ"ע דלעולם בהם וכו' אולם בחציו עבד דכו' את רבו א"כ הוי רק קידושין לזמן אף קודם שיחרור דבכל שעה ושעה עומד לכך שיכפיהו לשחררו וממילא למ"ד פקעי אחר השיחרור אף קודם השחרור אינם חלין ועפ"ז דברי הרמב"ם נכונים דבחציו עבד פסק דהוי ספק קידושין אף דלא שייר בקנינו מ"מ כיון דלהלכה פסק הרמב"ם הוי ספק קידושין בחצי' שפחה ואח"כ נשתחרור דהוי ספק אי גמרו אי פקעי עיין במ"מ פד מהלכות אישות הלכה יו שפי' כן בדברי הרמב"ם א"כ ממילא בחציה עבד אף קודם שיחרור הוי ספק משום דהוי קידושין לזמן דבכל שעה ושעה עומד לכך להוציאהו חפשי מרבו ומה לי אם מקדשה בפי' רק לזמן או שמפני הדין לא יחולו רק לזמן וגדולה מזה מצינו בתוס' חגיגה דף ד ע"א ד"ה לא נצרכה דלמשנה אחרונה שכו' את רבו בחצי' עבד חייב בראי' משום דאין לו אלא אדון אחד כיון דעומד לכוף כמאן דשיחרר דמי אבל בחציה שפחה הוי ודאי קידושין משום דלא שייר בקניינו וקידושין לזמן לא הוי דאין עומד לכך לשחררה משום דהיא לא נצטוית על פרי' ורבי' והאדון בעצמו ודאי לא נשחררה משום מ"ע לכן קודם שיחרור הוי ודאי קידושין: אה"ע

דף צא ע"ג תשובה בתק"ע נשמטו הגב"ע ה"ה כה' מנחם מענדיל בר"י מק"ק שרעגצק העיד בשם בשנת ת"ר לפ"ק איך שראה שכה' מאטיל מנאווידוואהר נטבע בנהר נארווע ואמר בזה הלשון איך האב גיזעהין ער איז גיפאללען אין וואססער אריין אין איך האב גיזעהין וויא דעם ר' מאטיל זוונע פיס האבין פון דעם וואססער ארויס גישטעקט נאר מיר האבין שאהן עם ניכט גיקענט מציל זיין דער נאך האב איך גיזעהין וויא ר' מאטיל האט זיך גיווארפין אין וואססער לערך שלשה קלאפטער דאך זיין פערשוין האב איך גיזעהין אין וואססער זיך וואר פין אין דער הייך ובנאווידוואהר העיד כה' וחבי' בשנת ת"ר לפני הרב דשם איך האב גיזעהין איין יהודי וויא ער איז גישטאנין אויף דעם עק גאללער אין האט זיך איין גיבויגין האט עהם דער שטריק איין ווארף גיגעבין אין וואססער אריין מיט דעם קאפף אראפף אין ער איז באלד ארונטער אונטער דעם וואססער אונטער דעם גאלער אין איך בין גישטאנין בייא דעם וואססער לערך א' או ב' שעה האט מען איהם שאהן מעהר ניכט גיזעהין וכה' חנוך העניך העיד בשם בשנת תר"ה וויא איך האב גיהערט אז דער הרר מאטיל איז אראפף גיפאללין פון גאללער אין דיא נארווע בין איך באלד באותו רגע גילאפין צו דיא נארווע וויא איך בין הין גיקאממען האבין מיר איזה אנשים ערציוהלט בזה"ל אז ער איז אראפף גיפאללין פון גאללער האט ער זיך גיראטאוויט אין איז עטליכע מאהל ארויף גיקומען אין איז אפף גישווימען אביסעל נטנטער צו דעם לאנד אין פון דארט איז ער אראפף אין איז שאהן ניכט מעהר ארויף גיקומען וכה' מענדיל הנ"ל מק"ק שרענבק העיד ג"כ בנאווידוואהר בשנת תר"ה בזה"ל איך האב גיזעהין וויא ר' מאטיל איז אריין גיפאלין לנהר נארווע אין איז ארונטער אינטער דעם גאללער דער נאך איז ער ארויס גיקומען פון הינטער דעם גאלער האב איך עהם גיזעהין מאטערין זיך אין ער האט זיך גיווארפין ער האט זיך גיוואלט ראטעווין אין איך האב גיזעהין וויא דאס וואססער האט עהם געשטיקט כדרך הנטבעים ער האט גיארביט מיט דעם האלז אין דאס וואס איך האב עהם גיזעהין ווארפין אין ראטעווין האט געדירט לערך חצי שעה אין דער נאך איז ער אראפף גיפאלין אין וואססער האב איך עהם מעהר ניט גיזעהין

בחידושיו ר"פ ג' דשבועות דף קל"ב ע"א אות ו' שורה ה' לוקין עליו הכוונה במעשה זוטא דר"י ס"ל דאפי' לרבנן הוי מעשה עי' ריש כריתות דף ג ע"ב גבי כפיפת קומתו דר"י ס"ל דהוי מעשה אפי' לרבנן ור"ל פליג עלי' התם

בדף קסז ע"ד עד שורה קח כח המקחלת בנידון העגונה הם הספיקות בנידון זה מהרב הג' מלובלין: