זית רענן חלק א יג

הגאון המחבר נ"י

יודע המחשבות ובוחן הלבבות חוקר כליות ולב, מה אכף ומה אשכר אקרבהו לגדולת קדושת שמו יתברך לעד ולנצח נצחים, אשר בחבלי עבותות אהבה משכני מנעורי והביאני עד הלום, לסתור בצל כנפי תורתו הקדושה והתמימה ולחסות באברותיה בירקרק חרוץ בעיון רב ובתשוקה נמרצת בכפלים לתושיה מכל חמדה והון עתק ושלל רב, ולא נטשתני להתרפס ברצי כסף ועבודה רבה, ולא הרהיב בנפשי לתענוגי תבל וחמודות הזמן, רק בסנסני מאור תורתו נאחזתי ובמאור שמשה החמותי, הן החילותי לדבר ורק אפס קצהו תראה והן המה אחת מאלף אלפי אלפים, ואם אספרה כמו, כל היריעות לא יבצעם ואלף שנים לא יכילם ומה אשיב לה', ולו דומיה תהלה, ואני תפלה, ותחנונותי יאזרני חיל ויאמצני ויפתח סגור לבבי וסרעפי לעבדהו מיראה ואהבה אני וזרעי וזרע זרעי וכל הנלוים לנו מעתה ועד עולם, כרצונו וכרצון יריאיו ועבדיו הנאמנים ולא אט כמלא נימא וזיז כ"ש מדברי רבותינו בשני התלמודים בבלי וירושלמי, אשר כל דבריהם כגחלי אש ורשפי רשפים ושלהבתי', וכאשר הורו והאירו לנו עיני העדה, רבותינו הראשונים והאחרונים, ה"ה בכתובים בספרותיהם הנחמדים והמסולאים מפז ומפנינים, ומדבריהם הקדושים לא יצא צעדינו כי רק הן המה לנו למשמרת ולמחי' ולפליטה, ולולי דבריהם היינו ממששים בצהרים כאשר ימשש העור באפילה, והנה עד כה לא עזב חסדו ואמתו ממני ובלימוד תורתו הקדושה והתמימה רביתי, ועם בחורי חמד התעלסתי, להורות למו דרכי העיון המיושרים, ולהבין עומק חקקי לבב דברי רבותינו הקדמונים לאשורם, ולהשתרע בשפה ברורה נועם חמדת מילולם הקדושים והטהורים, ולהדריכם במסילת מישרים ואל מטרת עומק כוונתם תשלחנה פארות ופרחים בדברים כנים ומיוסדים כמסמרות נטועים כראי מוצקים, וממכשולים ומבלולים מסוקלים, מכל עבר ופינה אשר תסובינה בלכתן, ובעזרתו יתעלה כמה וכמה מתלמידי גדלו והצליחו ועשו פרי עד למעלה ראש, ועד הנה התלבטתי בלימוד תלמידים מופלגים ולא עזבתים, להגדיל תורה ולהאדירה, ולהאמיצם בחכמה ותבונה בדרך הקרובה והפשוטה, ולבל ירחיקו ללכת ולא יבעטון אורחותם ולא יטו מנלם מן קוטב מרכז האמיתים, ורק באלו נחמתי מגודל עצבוני בהביטי בעוני ומך ערכי וגודל קיצורי בעבודתו ית"ש, ועל קוטב זה נטיתי קו לחבר מחברת הזאת, לחלקם בתוך אמוני ב"י השוקדים על דלתות התורה ותשוקתם ומאוויים בעיון הישר להבין ולהשכיל בעמקי רבותינו הראשונים נ"ע בדרך הקרובה לעומת מטרת מרכז התיכונה, ומובטחני בעזר הצור כי לא לריק יגעתי, וכל מי מהתלמידים המופלגים והחריפים אשר ישימו עיונם היטב בסוגיא מהסוגיות ובדברי רבותינו הראשונים והאחרונים, ואח"ז ישימו עיונם בעין פקיחא בספרי, ויסירו הקנאה והמשטמה מלבבם, וישימו עיונם הדק היטב בספרי הערוכה על סוגיא זו, ואם יקשה למו בתחילת השקפה לא יחפזו ולא ירהו לסתור דבר מן הדברים, וידעו שגם לי חלק ה' בבינה ויגעתי בתורתו הקדושה זה יותר מארבעים שנה, ולא הצגתי הנה להראות חריפות ובקיאות, רק את הנראה לפענ"ד לאחר עיון הדק היטב ליקוטא בתר ליקוטי וכן ימצא המעיין בשכל הישר ונמרץ ע"פ רוב בעזה"ש בסוגיות אשר למדתי זה כמשלש שנים אשר גמרתי בדעתי לחבר מחברת הזאת ומועטים המה אשר היו רשומים אצלי משנים כבירים כנודע לתלמידיי המופלגים, וכמעט אחד מאלף מחדושים אשר רשמתי בקונטרסי' לגודל טרדותי בשיעורין כסידרן וצורכי ציבור, ומהם כמה וכמה חידושים וקונטרסים אשר נשמטו ממני לא אדע אי' אפוא המה, ורובן היו בסדר ישועות, למלאות חפץ התלמידים רק איזהו שו"ת ומעט מחידושים אשר נשארו תח"י מה שלמדתי בק"ק דאברי ובק"ק שעפס יע"א ומהם בק"ק קוואהל יע"א, אולם רובם ככולם אשר טרחתי ועמלתי וטפחתי ורביתי זה כמשלש שנים בק"ק לאסק ופה ק"ק קוטנא יע"א, בלימודי את בני המופלגים והחריפים, ותלמידים מופלגים, ועזבתי כו"כ מחידושים אשר הבינותי שרחוקים המה מממטרת קו האמיתי, ורק אחת מני אלף אשר הצגתים כה לחדוד התלמידים [והמבין ישכיל ויבין] לכן הרימותי ידי שכאשר יחפזו ויתורו המופלגים והחריפים בספרי הנה והנה בכמה סוגיות שונות אזי יעלו ויצליחו בכפלי כפלים לתושי' מני אשר למדו אצלי זה כמה, ויעלו על במתי האושר בלימוד ועיון הקרוב לאמת כחפץ וכתשוקת המאושרים חכמי לבב ויודעי בינה, ויתאזרו חיל ויחליפו כח בבינה במועצות ודעת ביתר שאת ויתר עז, והנה לא באתי הלום לעומת הגדולים והגאונים בתפוצת הגולה אשר קטנם עבה ממתני, ואולי לפעמים לגודל בינתם ידעו כאלו בתחילת השקפתם ועיונם, ועוד יפוצו אנה והולך לבנות ולהרוס לעקור ולנטוע יתדם במקום נאמן וגבוה, אשר נעלם ממני לפי שעה או אשר לא נודעתי מעודי, אליהם אשים תחנונותי, אחלי הורוני נא ואדע, כי אולי מאהבת הקיצור וגם מחמת שנשמט מדפוס כמה וכמה ענינים עמוקים ורחבים הובאתי לידי המשגה הזאת, והמה ימצאו עוד אצלי בכתובים אזי אודיעם באהבה ובחיבה יתירה. ואם לאחר כל אלה שגיתי, אודה ולא אבוש כי האמת אהוב אצלי מכל מחמדי תבל ומלואה, כנודע לתלמידי ויודעי ומכירי מימים ימימה גם זאת אבקש מאת ידידי ואוה"נ אולי ימצאו אחר החיפוש איזהו דבר מחידושיי הערוכים בספרי באיזה ספר מראשונים או מהאחרונים, לבל יחפזו לחשדני חלילה כי לא כן דרכי מעודי, וגם שיחה נאה הן בלימוד והן בש"ד לא הסכנתי להמירם בשמי, והנה כאשר חדשתי איזהו מחידושים פקדתי וצויתי לבני ולתלמידי המופלגים שיחפשו ויתורו אנה ואנה אולי ימצאו באמתחת הספרים אפס מנהו, וכאשר מצאו עזבתים ולא רשמתים עלי הלוח הנה, ומובטחני כי מעט מזעיר אשר לא השיגו ידם לחפש ולתור אחריהם במקומות מפוזרים אנה הולך, וגם מעט מזעיר אשר מצאו אחרי אשר רשמתים בספרי, ולא יכולתי למוחקם לגמרי, אם מפני סידורם אשר יריתי קו עליהם, או להלאה והילך או מפני שכתוב בספריהם רק ראשית הדברים, ועיקר מגמתי רק על התולדות אשר בניתי ויסדתי מזה, וע"פ רוב רשמתי שכן מ"כ אח"כ, כשהכילם פני הגליון, וה' יודע כי חף אני ונקי מהם ומהמהם ומשמץ מנהו מעודי ועד עתה, גם זאת לא אטמין בחובי, שכל עיקר לימודי מיום עמדי על דעתי הי' רק על מטרת עוז בכדי לידע להבין ולהשכיל בעמקי תורתינו הקדושה, להיישיר בדרך ומסלול הישרה, וכאשר ראיתי איזה קושיא עצומה עלי א' מרבותינו הקדמונים הן באחד מן המחברים או ממה שנפלאתי בעצמי אזי נדמיתי בעיני כחבול ופצוע לאשר נודעתי שלא נעלם מעינם הבדולח מאומה, ועומק בינתם בשני התלמודים ובכולהי תלמודים הי' נפוצים אנה ואנה, בכל עת ועונה ובכל עבר ופנה משפה ולחוץ, ובשגם לפעמים נמצא שהקשו הראשונים בעצמם זע"ז מכמה סוגיות, הלא גם המשיגים ידעו בעצמם שכביר מצאו ידי המושגים ליישב תמיהתם רק שהקשו מפשטות הדברים, או סיומא דמילתא לאחר כל שו"ט