יושר לבב עז

תיבות שרז"ל אמרו עליהם שהם חסרים כגון ביום כלת ולבני הפלגשם וכיוצא ואנו רואים שבס"ת שלנו מלאים הם ואם נמצאים חסרים פסול ואין זה אלא כי רז"ל לא כוונו במאמרם כי אם לס"ת הכתוב במרום וכמ"ש לעיל על ומגבעות דאי לאו הכי מי הרשה לרז"ל לומר מה שאינו וכדאיתא בר"מ פ' פנחס דף רנ"ד א' ז"ל דאינון לית לון רשו למגרע ולא לאוספא הא כתיב כלות מלא באורייתא מאן יהיב לון רשות למגרע אות מיניה דהיא ואנו וכו' אלא ודאי הוא כדאמרן וכן יהיה מה שמצאו כתוב בתורתו של ר"מ כתנות אור במקום כתנות עור דקאי בתורתו שבמרום כי כל אלו השנויים למקומם העליון רמזו כי בהשתלשלם למטה נשתנו קצת ענינים ותיבות ממנה כפי מעשה בני אדם דשייכי לאותם הענינים וכמו כן במעשה התחתונים מתהפכים הענינים ממטה למעלה מחשך לאור ותהיה זו עוד כוונת אמרם ז"ל בתורתו של ר"מ וכו' כי לבלר היה ובקיום מצות עשה של כתיבת ס"ת למטה נעשה דוגמתו למעלה כידוע ובעוצם כוונתיו בכתיבתו האירו מכבודו ועשו פרי למעלה עד שנתקנו הכתנות עור שבספרו וחזרו לאיתנם הראשון ונהפכו מעור לאור וכל אשר אנו אומרים בתורה שבכתב נוכל לומר גם כן בתורה שבעל פה אשר היא כתובה במרום במקום הנקרא פה כידוע ולכן נשתלשלה לנו על פה ומה"ט אנו מוצאים בה כמה דברים שלא כסדרן כגון חסורי מחסרא וכיוצא בו וכדאיתא בר"מ פ' פנחס בלשון הנ"ל

ו ואפשר שמפני שינוי לשונות אלו העליונים מן התחתונים רצה הקב"ה שלא יהיה פירוש התורה אחד לבד מוסכם מהכל אלא שיהיה בו מחלוקת וכדאיתא בירושלמי שמשה רבינו ביקש מהקב"ה שיתן לו הלכה פסוקה והקב"ה לא רצה וזה יהיה כדי שלא נטעה לומר בהיותנו כלם מסכימים לפירוש אחד שאין לנו בה אלא מה שעינינו רואות ושלכן מוכרחים אנחנו במעשינו כי התורה קדמה לעולם ובה היו כתובים כבר כל אשר היינו עתידים לחטא וכיוצא אלא נדע שאינו כן שלא היתה סדרה במרום כך אלא סדרה היה משתנה ממקום למקום כפי המקום שנמצאת בה וכן היה משתנה במקום אחד עצמו סדר הכתוב מצדו האחר לסדר הכתוב מצדו השנית ולכן כפי סדר מקום מחצב הנשמה של הנביא או החכם ההוא כך נסדר ונתחדש אותו ענין על ידו למטה שלא היה כן אם היה עזר מאת ה' שיתחדש אותו דבר למטה ע"י נביא או חכם אחר שמחצב נשמתו למעלה אינו מקום מחצב הנביא או החכם האחר נמצא שבהיותם בעולם הזה וכל אחד חוזר תורתו אשר למד בעולם טרם בואו לעולם הזה וכדאיתא בזהר ויקרא