יושר לבב עג

נעשה ראשית זה ועל כי לא נכתב בפירוש בתורה אלא הסתירה ה' תחת לשון ראשית יאמר כי רומז למקום העליון שבו עבר הכח הניתן לתורה שהיתה כלי אומנתו של הקב"ה כמשאז"ל להתחיל בריאה זו והיא החכמה שבספירות ולפי שאפשר היה לרמוז דברים אלו בלשון אחר כי בכמה שמות נקראים ספירת החכמה והתורה וכן ראשית פעולה ולא רצה הקב"ה לרמזם אלא בתיבה זו של בראשית נאמר דלא היה אפשר מבלעדה מפני הסוד המתעלם בצרופה והשמות היוצאים ממספרה שבהם נובע כח הא"ס ועל ידם נתן כח בספירת החכמה שתוכל בכלי אומנות של התורה לעשות ראשית זה הנזכר בספור זה ועל דרך זה וכיוצא בו מתבארים כל עניני התורה בכלליה ופרטיה ותבותיה ואותיותיה ולפיכך בהגיונה וקיום מצותיה הכתובים בה אנו מוסיפים כח ברוחניותה שתעמיד הבנין הנסתר אשר בו נבנה

ג והתורה הזאת אשר צירף כדאמרן הורידה מן השמים לארץ כדי שעל ידי קיום מצותיה במעשה ולמודה בדבור וידיעה שמותיה במחשבה וכוונת שרשם המתלבש בהם ומחיים יעמדו יחדיו פרצופי אבי"ע שבכחה נבראו ולא יתפרדו איש מעל אחיו אלא אדרבה אורותיהם יחבקו וינשקו זה את זה ויזדווגו זה עם זה ויורידו בכח יחודם שפע רב ממקורם וישפיעו אותו לתחתונים כדי שיתקיימו בו העולמות וירושת התורה זו לא רצה הקב"ה להורישה כי אם לעמו ישראל על כי נשמותיהם חצובות הם מהפרצופים העליונים מקום מעמד ומושב רוחניות אותיותיה כי ימצא מין את מינו ונעור לעשות פעולתו ולא עשה כן לכל גוי אשר אין נשמותיהם משם אלא למען ידעו כי מלכותו בכל משלה השריש לשונות כל אומה ואומה בתורתו כגון טוטפות ודומה לו וצוה להם שבע מצות ואפשר דהם כנגד שבעה מלכים שמתו שמן הסיגים אשר מהם נפרדו במיתתם נשמותיהם נעשו ועל כי הסיגים האלה בלתי ראוים היו להתברר במחשבה לא ניתן להם צווי הוצאת כח המחשבה שהוא הדבור בדברי התורה אלא אדרבה נאסר להם למודה

ד ולפיכך נעדר מאוה"ע ידיעת רזי התורה כי מה לכהן בבה"ק שיכירו אותן שם ומה שאנו רואים בעוונותינו שכמה מהם השיגו בחקירת' איזו דבר שבקדושה עווותינו ועוונות אבותינו שרבו גרמו זה אשר גלו נשמותינו וכדי להחיותנו שם כביכול הוצרך הקב"ה להאיר שם אור מועט להאיר לנשמות ההם ובכח האור ההוא רואים כבאספקלריא שאינה מאירה דבר מה הנמצא בקדושה וקולטים הדבר ההיא ופולטים אותה לנשמות החצונים הנחצבים מהם אבל האור