יושר לבב לה

שבו אין לך עסק דרך משא ומתן של שאלות ותשובות שכליות שזה קרוי עסק דא"א לעולם להשיג מסתריו הרוחנים על ברים בכח השכל המוגשם כי אם להתבונן במה זה דבר מתוך דבר מדברי תורתנו הקדושה ומעתיקיה מפי הקבלה או מפי אליהו הנביא אשר יצאו מפי הבורא אשר ברא היש המחודש הזה ולכן לו לבדו עלו מסתריו על ברים וזהו אמרם אחרי שאמרו במה שהורשת התבונן אין לך עסק בנסתרות דש"מ דעליו קאי דאי לאו הכי הוו להו להקדים אין לך עסק בנסתרות לסמכו למופלא ולמכוסה האמור שהם הם הנסתרות ולאחר במה שהורשת התבונן שמדבר על הנגלות אלא ודאי מדהקדימוהו לאין לך עסק בנסתרות ודקדקו לשונם לומר במה שהורשת ולא אמרו במה שנצטוית וכן לא אמרו תעסוק אלא התבונן ש"מ דלא בנגלות שבמה זה מדברים כי לנו ולבנינו נתנו ונצטוינו לעסוק בהם אלא על הנסתרות שבו שהם לה' אלהינו ולכן צריך ליקח רשות אפילו להתבונן בהם לבד איירו וקאמרו שלהתבונן הורשנו אבל לא לעסוק בהם דרך משא ומתן וכדאמרן וכדתנן אין דורשין במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו

ד ואמת הוא כי פירושים אחרים סובלת מימרא זו במתק לשונה ואלו הם האחד כי בכללה רומזת באיזו מארבע פירושי פרד"ס אנו רשאים להבין דבר מתוך דבר ולהרחיב הענין בהם והוא הפשט ועליו קאמר במה שהורשת התבונן ולשון רשות על ההתבוננות קאי כי על למודו לעשות ככל הכתוב בו מצווים אנו עליו ועל הדרש והוא האגדה קאמר במופלא ממך אל תדרוש מעצמך כי מופלא הוא ממך פירוש אמיתותה וכמאמרם ז"ל רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד אגדה דרך לימוד וגירסא בעלמא לשם מצוה אבל לא תדרוש להוציא ממנה דינין או מדות ע"ד מה שאמר ר' ישמעאל בי"ג מדות התורה נדרשת דאין למדין ממנה דהכי איתא בש"ס אמר שמואל אין למדין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספתות אלא מן הגמרא וטעמא דמלתא דהאגדות הוא כי המדרש והאגדה יוצאים מפשוטם ואין משמעותם אלא לבוש הסוד וכמו שאאריך בזה בבית שני במקומו ועל הרמז קאמר ובמכוסה ממך אל תחקור שאם תחקור על הראיה שנרמזה ברמז ולא בפירוש תפקפק על אותו ענין שהובאת ראיה זו ברמז עליו ולא תהיה זהיר לקיימו וכגון הארבע בתים שבתפילין שהם רמוזים בתיבת טוטפות וכגון סתם נזירות שהוא שלשים יום שנרמז בתיבת יהי"ה דפסוק קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו וכיוצא בדינים אלו שנרמזו לבד ולא נכתבו בתורה בפירוש ולחקור הוא דאסור אבל לדרוש ממנו איזו דרשה לדין אחר