יושר לבב לד

בכתבי האר"י זלה"ה בקצור נמרץ ורמזתיו בלשונו בחדר א' בפרק המורה זה והוא פרק ז' ע"ש כי אין ראוי לפרש סוד זה למען לא יכפור בעיקר הידוע כי הא"ס הוא כלו אור פשוט הבלתי מבין הסוד הזה על בריו דכוונתו הוא לומר דאורו הקרוב אל הצמצום והוא אותו האור שנתצמצם להיותו קרוב אל מקום הנברא יכולים אנו לומר מפני זה שהוא בחינת כבוד מלכותו לגבי שאריתו הרחוק ממנו אף כי אחד הוא ממש בלי שום שינוי כלל ועיקר ושמור דבר זה מאד מאד שלא תכפור בעיקר

כ נמצא כי היש הזה שבו נברא העולם מן הצדדים נברא והוא מהשפע שנשפע לו בעגול מהסיבה ראשונה הסובבתו ונתן בו כח הדין כי ע"י צמצום נעשה בעגול זה מקומו של עולם וכדאמרן ומאמצעיתו נברא והוא מן השפע הנשפע לו ביושר מאור הסיבה ראשונה הנובע מן הקו שנכנס בתוך העוגל ע"י התפשטות ונתן בו בחינת החסד וכדאמרן המתכסה באמצעיתו כידוע לי"ח ולפי זה נתקיימו כל דברי רז"ל האמורים ביומא דף נ"ד ע"ב דלכאורה נראה דקא מפלגי ועוד דתרויהו איתינהו ממש בענין אחד כי מהקו דק שבאמצע נתפשטו מתחילה עיגולי א"ק שמצדדי מקום ההוא ואח"כ היושר שבאמצעיתו כידוע נמצא שהעולם מאמצעיתו נברא מן הצדדין ולא עוד אלא שהצדדין עצמן מאמצעיתו נקראו דאילו לא אמר מי שאמר והיה העולם לעולמו די היה מתרחב והולך עוד מצדדין ולהלאה שכשהתחיל להתפשט מהקו שבאמצע מקום הצמצום העגול העליון של הא"ק שהוא הקרוב אל הסובב יותר מכלם אי לא נמנע ממנו כח התפשטותו היה מתרחב והולך עד נגעו אל הסובב ומפני מניעת כח זה נתהוה רחוק מעט מהסובב כמבואר בכתבי האר"י זלה"ה ועל פיו יש לפרש גם כן מאמצעיתו ממרכז אורו הפשוט דמשם נצתמצם כמבואר בכתביו ומן הצדדים של זה האמצע נברא העולם כי באמצעיתו חזר ונתפשט הקו הידוע ולא היה שם בריאה

ג וביש המחודש הזה שבו נברא העולם יש לנו רשות להתבונן כדי לחקור מה הוא אם יעלה בידינו להשיגו משא"כ בסיבתו המקפת אותו ומתעלמת בו כי על הסובב נאמר במופלא ממך אל תדרוש היכן הוא להיותו חוץ ממקומו של עולם ועל הקו נאמר ובמכוסה ממך שהוא הקו המתפשט בחללו של מקום העולם ומתכסה ביש המחודש בו כנשמה בתוך הגוף דלא שייך למימר ביה לשון דרישה היכן הוא כי האדם יודע שנשמתו בגופו היא אל תחקור לידע מה הוא כי סיבה ראשונה אינה נכנסת תחת סוג חקירה זו של מה הוא ועליו קאמר אח"כ במה שהורשת התבונן והזכיר בו תיבת מה ואף במה זה המחודש בנסתרות