יושר לבב כג

הצמצום המתלבש ביש הנברא מאין ולא חילק באנת הוא בין עילאה דכל עילאין לסתימה דכל סתימין על כי המקיף והקו הויה אחת הם וקאמר אחר כן לית מחשבה תפיסה בך כלל הרי שאף אחר הצמצום אין להרהר במהות עצמות הוית אחדותו כי אין מחשבה תופסתו כלל ועיקר

י ולא עוד אלא שהמסתכל במהות הוית אחדותו אחר שנצתמצם הוא בסכנת כפירה יותר מהמסתכל במה שהיה קודם הצמצום מפני השינוי שמוצא אחר הצמצום במקיף הבלתי מלובש מהקו שבו המתלבש ע"י הרושם ביש המחודש ואינו נותן דעתו כי שינוי זה אינו בעצמותו יתעלה כי הויה אחת היא המקיף והקו ומפני זה הפסד המסתכל בזה בביאתו לעולם מרובה על השכר שמשתכר בביאה זו וכדתנן וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם שהוא בחשבו שיהיה הקו הזה גרוע ממקיפו בהיותו מתלבש

יא ועל המסתכל במהות מקיפו אחר שנצתמצם ונתפשט הקו שעל ידו נרשמו הרוחות ומעלה ומטה כדאיתא בכתבי האר"י זלה"ה תנן ברישא דמתניתין שראוי לו שלא בא לעולם ומשום הכי הזכיר ההסתכלות ההוא במנין ארבעה דברים מפני שהם דבריה' מחולקים אשר הצמצום והקו גרם להם והוא שמסתכל מה למעלה מן הקו ומה למטה מהקו גם כן חוץ למקום הצמצום מה לפנים והוא למזרחו ולדרומו כי מזרח קרוי פנים כידוע ודרום הנקרא ימין בהדיה קאי וכדאמרינן בזבחים דף ס"ב ע"ב כל פינות שאתה פונה לא יהיה אלא דרך ימין למזרח ומה לאחור והוא למערבו ולצפונו כי מערב קרוי אחור כידוע ומדרום הוא בהדי מזרח כדאמרן הוה ליה צפון בהדי מערב וכידוע כל זה לי"ח כמבואר בזהר ח"ג דף קי"ח ע"ב וכל זה שמסתכל ברוחות אלו במה שהוא חוץ למקום הצמצום ומפני שמקום זה לא נחלק כי אם מקו אחד נמצא שלא נתחלק אלא לשני חלקים ולא לארבע לפיכך מזכיר הארבע רוחות לשנים שנים כדאמרן ובהסתכלות זה נמצא שמפריד האחדות שלו בדעתו לחלקים אלו והסתכלות הזה הצמצום גרם לו כי מבלעדי הצמצום אין שייכות להסתכלות הזה ומשום הכי אפילו בחשבו מה היה טרם הצמצום לא היתה עולה על לבו כפירת מחשבה זו נמצא היותו בסכנה כפירה בהסתכלות הוית אחדותו אחר הצמצום יותר מהסתכלותו בה טרם הצמצום

יב ומשרשי עניינים אלו למדנו כי החס על כבוד קונו צריך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו לבל יפגום בכבודו בחשבו שעצמותו נמצא גם בגשמיים השפלים הבלתי נכבדים ואף