יושר לבב טו

ויצא אמרתי אני אל לבי שאתן דעתי לפסוק אשר יפול בפי ביום ש"ק וכשהשכמתי בבקר של ש"ק ונתעוררתי משנתי נפל בפי פסוק זה והוא בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך ולכאורה היה נראה לי שאין זה אלא לאסור עלי ההדפסה אבל בעמדי על משמרתי ושאחר זמן נפל בפי פסוק אחר הסותר את זה כמו שאכתוב בסוף הקנה הזה עלה במחשבה לפני לדקדק יפה על כל המזמור שבו כתוב הפסוק הזה ואחר העיון בו ראיתי שהפסוק הזה לא היה אלא לגלות מחשבתי הראשונה שבשבילה הייתי נמנע מלהכנס בעיון זה אבל אחר שנכנסתי בו אינו נכון בעיני למנוע בר ידיעה זו

ובא נא וראה פי' כל המזמור הזה של אות בית של אלפא ביתא דתמנייא אפי שבה נברא העולם הואיל ונפל בפי פסוק ממנו ושהוא כתוב סמוך למזמור אות האלף שבסופו נמצא השם אשר הזמן ה' בפי לקרוא לספר הזה בהשקפה ראשונה והוא יושר לבב: יושר לבב דכתיב ביה אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקך. את חקיך אשמור אל תעזבני עד מאד וסמיך ליה מזמור אות ב' והוא במה יזכה נער וגו' וזה הוא פירושו של פסוק ראשון

במה בשם מ"ה שהוא מלגו דז"א ככתוב בתפילת אליהו הנביא יזכה נער שהוא מטטרון הנקרא נער כידוע את ארחו ארח ו' כי מטטרון הוא לבוש היצירה שבו מקנן ז"א כידוע וארחו הסתום מזכה לידע אותו בשם מה שהוא ביצירה שהוא השם הסתום בארח הפנימי דז"א דשם זה לגו ממנו הוא כדאמרן והמלאך הזה הוא המלמד תורה לנערים כידוע לי"ח שאסור ליטול שכר על זה כי אם שכר שמור וזה הוא לשמור וכמו שארז"ל והוא משום דברי ה' אשר דבר עמנו ולמד לנו תורה בחנם כמשאז"ל מה אני בחנם למדתי אף אתם כשתלמדו לדורות לא תלמדו אלא בחנם וזהו כדבריך וכה יעשה הרב שהוא כנער האמור הדומה למלאך צבאות ללמוד עם הנערים בחנם ולא ליטול מהם כי אם שכר שמור: פירוש אחר לעניינינו במה יזכה נער פירוש המנוער מהחכמה ובפרט בהיותו עדיין נער שאינו ראוי לה על דרך מאי דאמור רבנן על ענין ידיעת חכמה זו אכתי לא קשאי את ארחו והוא ארחו שהוא ז"א שאינו פתוח כדרך הסלולה מכל אלא סתום כארח הבלתי נגלה לכל לשמור אורח זה כדבריך ולא לטעות בו מחסרון ידיעה: בכל לבי דרשתיך שתגלה לי אורח זה על אמיתותו אל תשגני כלומר שלא אטעה לומר שאסור להשתדל בידיעה זו ממצותיך אשר צויתה שמראים לכאורה שצריך להזהר שלא לחפש אחריה כגון משנת אין דורשין ומימרת במופלא ממך