יונת אלם סד

להנהיג את העולם בסוד גדלות והרמ' ראש ועוד שאין דבר מתלב' ממנה בתחתונים כל היכא דאצטריך לפי מקומו ושעתו אלא מז' אחרונות שבה על הדרך הזה ממש לא מג' עליונות כלל והרי היא עם שאר הספירות באצילות שהיא כלולה מעשר כמותן ואינה באחדות עמהן לפי שאין לה פעולה בתחתוני' רק מכח שבע וסוד מגן הוא בגי' כח אד"ני כי הוא הנותן למדה זו כח לעשות חיל והכל ברשות אדון יח"יד במספר שוה ולכבודו היו משתמשין במקדש בכל יום בתשעי' ושלשה כלי כסף וכלי זהב כי המקדש גם הוא מושפע הימנה בסוד השביעיות שאלו זכינו להרמת ראשה של מלכות שמים בהנהג' המקדש לא היה חרב לעולם ועשו להם דוגמא במספר הכלים בלבד לסוד מ"גן שהוא בגי' יהיוה בהיכל וכן אלה"י דוד אב"יך האמור לחזקיהו וכן מרבה מחיילה וכמהו נח"לה לישראל עמו וכפל נחלה באותו פסוק הוא בגי' מקום כבודו ודי בזה לכללו' מה שאנו בבאורו אע"פ שיש כמה פנים לפנים וכבוד אלהים הסתר דבר. פל"ד נקטינן כי אריך אבא ואימ' הן כח"ב של עול' הפרצופין שהוא סוד האצילות אחר התקין אבל אריך הוא פרצוף נתקן מנקודת בינה ולמעלה ממנו רישא דאין שהוא מנקודות חכמה ולמעלה משניהם רישא דל"א שהוא מנקודת כתר ממלכות שבה שזכותם מסייעתן גם לתרין רישין אחרנין אלמ' מג' נקודות ראשונות נתקנו ג' ראשים עליונים נעלמים הנכללים ומתלבשים זה בזה ונקראו בשם עתיקא קדישא הוא השם המתיחס לאמצעי בעצם ומשתוה לזה למעלה ולזה למטה ושלשתם יחד נמני' כאחד בעולם האצילות כי לפני א' שהוא אריך מה אתה סופר ופירש בזוהר על פסוק יהי מאורת אית נקודה לעילא סתים דלא אתגליא כלל ולא אתידע פי' זה אריך שהוא עצמו סתום. ומהתיחסו בעצם עם רישא דאין א"א שיתגל' כלל ומהיחס אשר לו עם רישא עלאה אף הוא כמהו לא אתידע ואמר דמתמן שרותא לממני כל סתים ועמקא פירש למימר' שמנין הספירות אינו אלא מחשבי כמו שאמרו הגאונים בוראן סופרן ורצה לזכות את ישראל לפיכך מסר לנו סוד זה על פי התורה לא זולת הכי נמי אית נקוד' לתת' דאתגליא ומתמן הוא שרותא לכל חושבנא והיא המלכות ופי' תחלה ואמר דהא מה דלגו דההי' נקוד' לא אתידע ולא אתיהב לממני והוא מה שבאר נוהג השתא ודאי נכנסו אבא ואימא שהם פרצופי הארה להמנות במקום