יונת אלם נ

וכבר אמרנו שהוצרכה בינה למעט עצמו ולהקטין הכלי שלה לקבל מאחורי החכמה בלבד כדי שתוכל לסבול האור לפי' גם חכמה שידעה כן לא קבלה מעיקרא כל מה שראוי לה אלא אף היא הקטינה הכלי שלה שלא לקבל אור הרבה כ"א כפי מה שתוכל לקבלו בינה וזהו סוד התענית לפרישו' בעלמ' וכתיב הצדיק אבד כי בזמן שאינו משפיע לשכינ' מטובו אין לו אלא חלקו מאותו תוספות כן הדבר הזה בחכמה ובינה: פכ"ו הנובלות אשר אמרנו שירדו מחכמה ובינה למטה לא עברו גבול אצילות כלל ולא הגיע מהן מאומה לשאר העולמות וכ"ש לחיצונו' ח"ו לא תהא כזאת ואין צריך לדרוש בספירות הראשונות אותיות פורחות שהרי הכלי' שלהם קיימי' אלא ירדו למקום זעיר ונוקביה מזה א' ומזה א' בסוד נובלות חכמה של מעלה תורה וכן נובלת בינה שכינה כי מצות התורה הן תקונן דכתיב ואשא כפי אל מצותיך שגם הוא מניח תפילין ומתפלל כיוצא בסודו וטעמו המתבאר במקומו והתורה עצמה היא בחינה מתפשט' מאבא ונכנסת בזעיר וכן משה מעלמא עלאה הוא מבחינה זו דכתיב ביה השליך משמים ארץ ומהו המושלך תפארת ישראל דא משה דכתיב ביה לך רד ועל נובלות בינה שכינה כתיב ותלכנה שתיהן שלא ירדה נעמי אלא להעלות את רות ואולם בהגדלות זעיר דכתיב ביה על כן ירים ראש אז הנכלל בעצמו מחזיר החלק המתוקן מאותו האור של חכמה למעל' המעט אם רב כפי שעור ההגדל' והזמנת' בזכות התחתונו' ונוקביה גם היא בהיות' עולה עמו תעל מאותו האור שירד מבינה ועכשיו נכלל בנוקבא להוסיף כח באימא על ידה ופירש נובלות אורות שהכלי פולטים להיות' עודפים על כדי חייו של אותו שעה ונפשות הצדיקים אשר אמרנו שהם נעשי' מיין נוקבין למעלה הוא לצורך זווגין של זעיר ונוקביה ושניהם נעשי' מיין נוקבין לזווג אבא ואמא ומעלי' עמהם מאלו הנובלות כמו שיתבאר במקומו בסוד ק"ש והוא סוד יבעלוך בניך אלו זעיר ונוקבי' שהם רובעי' את רחם אימא ומכניסי' אליה האורות שלא היה בה כח לסבל בזמן שלא היו בעולם עוסקי תורה ומקיימי מצות ובזוהר שיר השירים אמרו כמה דאצטרך אתערותא מתתאי לאתער' מלכא ומטרוניתא כך צריך אתערותא לאבא ואמא ממלכא ומטרוניתא וזה צריך לכוין כשאמר האדם אליך ה' נפשי אשא ועושה נפילות אפים כי הוא מוסר נפשו למיתה