יונת אלם מט

פכ"ה הכתר והחכמה והבינה אשר אמרנו שאין בהם שביר' ח"ו ועתה לא יבצר מהם מעט חלישות כח ונראין הדברי' שיש בחכמה ובינה ב' מיני נובלות הא' היא הנשאר מצמצום הכלים שלהם ונוסף על דפנותיהם שנעשה מאליו טל של תחיה יום יום לכלים התחתוני' שמתו ובסיוע זה עומדי' במומם ומתרפאים לא בחיל ולא בכח כ"א ברוחו ית' המחדש בכל יום מעשה בראשית כי משמי השברים נעשי פרצופי' בסוד תחיית המתים ויש כיוצא בנובלות הללו בכתר אלא שהן שמורות לתקון העתיד ונדבר בם בפרק כ"ז והמין השני איננו בכתר כלל והוא מסדקי החטה והשעורה ששבור' הכלי' התחתוני' גרמה קצת בקיעה בשתיהן ואלה הנובלות מזה המין הב' נפלו למקום זעיר ונוקבי' וצריכי' סיוע להעלות' בכשרון מעשינו וזה כי הנה האורו' שנסתלקו מן הנקודות הנשברות חזרו בסוד אותיות פורחות ועלו אל הבינה ולא יכלה לסבול אותם אחרי שנחלקה וכל א' קנה שם לעצמו והיא העלת' לחכמ' אולי תוכל הועיל בזכות' ופשיטותם כאשר בתחלה וכ"ש שהוסיפה חכמה רתת וזיע שלא לקבל אורות שכבר נקרא עליה' חלוק וריבוי והתלבשות עד שנסדקו שתיהן מרוב האו' שעלה עגול' ונתמעט עובי כדורית' ונעשו סגלגלי' באורך כעין חטה ושעורה עם זה חזרו וירדו האורות לבינה ועלה כתיב הרעשת ארץ פצמתה רפא שבריה כי מטה ושם נחלקו ברצון אדון הכל לתקן מהם פרצופין עליוני' ותחתוני' כמו שיתבאר בפרקי' הבאי' בס"ד גם הכתר צמצם עצמו ונסתל' למעל' עד ששליש כדור הכתר שהוא ראשו נכנס מתחלה אל תוך עובי הטהירו ועלה משם היינו גג"ת של כתר בין רגלי אדם קדמין למלכו' שבו וגופו של כתר בסוד ג' מדות אמצעיות הוא נשאר בעובי הטהירו אצל סוף התפשטות רגליו של זה האדם קדמון כי הוא הראשון ממעלה למטה שבו התחילו הי"ס והחשוב שם כקרני חגבי' ונקודות חכמה ובינה אחרי שנסדקו עלו לאותו מקום פנוי שנשאר מב' שלישי נקודות הכתר ממה שעלו רגליו למקו' ראשו ונקראו חכמה ובינה שבכתר לפי שנכנסו בתוך הרשימו שלו שנכלל בהן ומן הרושם של נקודות חכמ' ובינה שהניחו במקומן נתקנו פרצופי' אבא ואמא ונוסיף לקח בס"ד ועו' למה שהוצרך לכתר להשפיע לחכמה לא רצה לקבל כל האו' פנימי שלו כמות שהוא אלא בשעור הראוי לכתר להיות עודף על חכמה במדה במשקל ובמשורה כפי מה שתעדיף העלה על העליל לא זולת ושיור הכתר הזה בסוד נובלות גנוז לעתיד לבא ונבארהו