יונת אלם כה

בסוד מוליך לימין משה הוא הדע' זרוע תפארתו והרביעי ת"ת שבדעת הנה בזעיר יקרא נצח וזהו שתוף המדות למר"עה והחמישי נצח שבדעת הנה בזעיר יקרא הוד והוא שתוף המדות לאהרן זה וזה יתבאר במקומו וגם הגבורו' כן כי אנו נאמר לראשונה גבור' של חסד ע"ש חסד זעיר וכן כולם ויש טעם אחר דומה לזה כי טפת החסדים בצאתה מכח אבא לרדת אל היסוד שלו וממנו לדעת זעיר עובר' בחמש' צנורו' הן הן גגת"נה דאבא ואע"פ שגבורה והוד שמאליות אצלו נקרא כלם חסדים אחר העיקר שהוא אבא וכן טפת הגבורו' בצאת ממוח אימא לרדת אל היסוד שלה עוברת בה' צינורת דידה גגת"נה ואע"פ שמקצתן ימניות אצלה נקרא כל גבורו' אחר העיקר שהן מאימ' ויתבאר בסוד העומר כי אין הדעת מחלק לזעיר ונוקבי' מן החסדים והגבורות שבו רק ז' כליליות אחרונות שבכל א' מהן בסוד שבעה ושבעה מוצקות ע"ש אלמא ג' ראשונות שבכל א' מהחסדים והגבורות יתלכדו בדעת ולא יתפרדו כי הן עצומו של דעת שהוא מוח היולי ואף הם כמוהו מוחין היולים ובלתי מתפשטים להגלם למטה ונדבר בם לקמן בפ' ס"ז: פרק יא אחרי כן נבקע כלי הכתר למטה ויצא כלי החכמה ובתוכו שאר הכלי' הנגררים אחריו כלם זה בתוך זה וממה שהיה מזומן להם מן האור פנימי של כתר נעשה אור פנימי ומקיף לחכמה על הדרך שנתבאר למעלה ונבקעה החכמה ויצאתה הבינה והשאר בתוכ' וכשתצייר הרב' עגולי' כל א' בחבירו תדמה בדעתך כאלו העגול השקו' הוא הספי' והשטח הלבן שבין זו לזו הוא המקיף לעגול של מטה הרי נתבאר כי מהאור הגדול שהוכן בחסד מלמעלה לנקודת הכתר נעשה לו פנימי ועליון כי ע"י שבשביל שלא ימצאו כל אנשי חיל ידיהם ליופי כחו שיסבול בעצמו כל האור נכנס קצתו בלבד ונעשה פנימי נשמ' לו הנה השאר נעשה לו מקיף מלמעלה וכן ע"ז הדרך יצא נצוץ מהאור פנימי שבכתר ונעשה פנימי לחכמה ומה שלא יכלה לסבול ממנו נעשה מקיף לה הרי יש לחכמה שני מקיפי' א' של כתר וא' שלה וכן מחכמה לבינה נעשה מהפנימיות של חכמה פנימי ומקיף לבינה הרי יש לבינה ג' מקיפין וכבר נתבאר במקומו כי אריך דאתי מבינ' הוא הראשון בעליונ'