יונת אלם טז

שנשאר ג"כ מן המובחר נתפשט למטה מהכתר ונעש' חכמה והח' בלולות בה וכו' ואין הנקוד' הראשונ' הבלתי נכנסת במספר אלא כלילות העשר או דילמא רמזו בה לכלל העקודים שקדמו לנקודים ונדבר בם לקמן בס"ד. פ"ה המאמר הא' הפרטי שנזכר בתורה בפי' אחרי הכולל הנעלם בהחלט שאמרו עליו בגמרא בראשי' נמי מאמר הוא הרי זה ויאמר אלהים יהי אור ואינו רחוק שירמוז על האור הראשון שהורשה להתפשט בלי שום מניע' במחשבה הגנוזה ברצון ועדיין השתיק' והפרישה במקום הזה יפה מהדרישה לפי המכוון הנה ואפשר לפרשו על האור המתפשט בנקוד' הראשונ' ובכל מקום יפה אף נעי' לדרו' בו הגימ' הנכבד לד' מלוי ההוי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהוא כוללן ועל החזר' נאמר ויהי אור בגימ' רחל בסוד סלוק שכינה כל היכ' דאיתי' והטעם מפו' במלת וי"הי נוטריק' ומי יודע החכם יהי' כי אע"פ שהכל צפוי באמת ע"י ודאי הוא היוד' סוף סוף הרשו' נתונה עוד יהי אור ויהי אור בגימ' עשר הויות וי' אהיה שהם קבוץ החסדים והגבורו' דאבא ואמא בדעת דהיינו עת במספרו וד' תיבות משלימו' דעת ויש במלת יהי סוד יה שהו' ממעל למט' דשלט'י' על ה'יוסוד הי' שהו' ה' על י"ובז' רמז המאמ' אל האור שיגנז עד יתמו חטאי"מן מן וידוע כי המאמר הוא ההויה ולא הוצרך הכתו' לומר ויהי כ"א להעירנו על גניזת האור הראשון כי נתמעט אורה של אותה נקוד' ונתחדש בה קצת אוטם והוא מציאו' הכלי שסלוק מקצת האור במקום הזה הוא הגורם אליו וכשם שהאד' מורכב מד' יסודו' ואין שום א' מהם ניכר לבדו ונשמת אלוה מאיר' בו כך הנקודה הזאת היתה כלולה מי' בתחלת אצילו' ואור מתפשט מן המאציל ית"ש נאצל יחד בתוכה בלי קדימה זמנית לזה על זה כלל והיה האור ההוא עצמות אל הנקודה כי רצונו ית' הוא נשמת הכל ואם תמצא בדברי זולתינו מי שידרש קדימ' לכלים על על העצמו' אין זה רק לשלול ההתפשטו' אל הנשמה עד שתתלבש מדי רדתה ותתעלם לפי כבוד' וכמו שנזכיר מזה לקמן בפ' י"ד ואע"פ שנתן לנו רשות לעשו' משל באיברי גופנו כדכתיב ומבשרי אחזה אלוה אין זאת רק לשבר את האזן כמ"ש בפסוק עיני י"י אזני ה' והדבר ידוע שלא נקר' כן אלא על שם הרוחניות הנעלם של צירופי אותיו' התורה הקדוש' שבהם הוא נוטע אזן ויוצר עין ויחס הכתוב נטיעה לאזן ממה ששנינו באדרא אודנא אתעביד ברשומון רשימין