יונת אלם קכג

ממעוטו כתר נוקביה כדאמרן והנה כשם שאריך כ"ג בעליונים כך כתר זעיר כ"ג לפני אבא ואמא והוא מתפלל לאריך שלא תכנס לפניו תפל' עוברי דרכים אלה פי' השלישים החוזרי' ממטה למעלה ובפרט מנצח והוד שלא ימהרו לעלות אלא יתעכבו לצרכו להשלמות תקוניו ונוקביה בהדיה מאחריו שהיא באה לכאן להגן מהקליפות שיש להם אחיזה במדת אחורים ולפיכך כתיב השיב אחור ימינו מפני אויב ר"ת אימא והיא נוקבי' של זעיר אמא תתא' דכתיב בה נצבה שגל לימינך ונקר' טובה ברכה ושמח' למי שיש לו אשה יראת ה' לפי' הוצרך להשיבה אחור באצילות' מפני אויב להגן ממנו וא"ת היה ראוי לזה הטעם שתצא מראש זעיר להרחיק הקליפות מראשו ג"כ ולא מבין חדוהי בלב' דע כי בראש זעיר אין להם אחיז' כלל שהוא מושפע מלמעלה הרבה ואין שרש לחיצוני' רק מהמנין תבירין כי מן מהאורו' שלהן נתקנו אח"כ אברי זעיר מחסד ולמטה ועוד הרי לאה מגן בעדו מן הראש עד החזה אע"פ שאינו אלא הארה ושמירת' מועטת שכן ראשו של זעי' סגי' ליה בהכי ויש בכל אלה שטות אחרות לדרוש ולקבל שכר בישובן והסכמתן עם מה שביארנו זהו יספיק לפי המכוון הנה. פע"ג השבועות סודן ורמיזתן במלכות במלך עצמו כד"א עצם מעצמי שכח זעיר בז' ספירותיו מתפשט בה והאדם נשבע ונשפכת להחמיר על עצמו בהם הרי זה מצד הדין וצריך שמור שלא יצא לקליפות ח"ו והנדרים בבינה בחיי המלך שהנודר מתעלה אליה והרי ב' פעמי' שם אהי"ה שבבינה והויה אחא עולי' חיים והם בסוד ארבע פרשיות דאינון ד' אותיות הויו' וד' בתים הם ד' אותיות שם אה"יה בסוד תבונה וכ"א אזכרות הם מספר שם אהי"ה הרומז לאמא עלאה כמו שנתבאר בסוד התפילין של עור וכתיב בהו אדני עליהם יחיו וכל המניח תפילין מאריך ימים שהם עצמם חיי המלך דא זעיר המניחן והוא מה שאנו בבאורו במוחין היורדי' אליו מבינה ולפי שמוחין של אבא מלובשי בשל אמא יש מפרשין דחיי המלך חכמ' ואז בינה עץ החיים שכן עץ והכולל בגי' קס"א והוא נועצת המוחין שלה ושל אבא ג"כ בראש זעיר ויש בעונת הנדרי' והשבועו' דין מופ' סמוך לאיש פי' מופרש ומובדל משאר תנוקו' וסומך עצמו למדרגות איש בהיותו יודע לשם מינדר ולשם מי הקדיש והוא מכלל תקוני זעיר והגדלתו ולפי זה צריך לדע' למה עונש הנשב' לשק' שפוג' למט' חמיר מהנוד' הפוגם למעלה ועתה דע כי יש ג"כ שבוע' שאין ענש' מרובה