יונת אלם קט

הרמוזי' בי"ג מדות של רחמים שזכר מרע"ה כשבקש סליח' על עון העגל וצריכין אנו לפרט אותן אחת אחת כי כל מקום שנתנו חכמים מניין צריך מניין למניינם וזהו פרטן אל רחום וחנון שלש ארך אפים שתים ורב חסד ואמת שתים הרי שבע נוצר חסד שמנה וזה א' משני המזלות שיבא באורם הוא התקון השמיני מההוא דיקנא קדישא עלאה לאלפים מדה תשיעית נושא עון ופשע וחטאה ונקה ד' הרי י"ג וזה התקון האחרון הוא המזל הב' ולפי המפורסם ראוי שיאמר לנוצר מזל עליון ויהיה עיקר השפעתו לאבא ונקה מזל תחתון משפיע לאמא אך דע כשאנו מונים תקוני אלה ממטה למעלה נוצר הוא בבינה דרישא דאין המשותף ליסוד דרישא דל"א הוא חסד הסמוך לו בפסוק ונחשבו' כאן שניהם מדה אחת וקרי ליה חסד עילאה דאתרשי' במצחא פי' יסוד דל"א הנקרא חסד על שם טפת לובן הנגרת ממנו אתרשי' בדעת מהראש השני הזה שהוא אין ואריך נכלל עמו והוא כטעם אם אין בינה אין דעת אמנם ונקה הוא בגדולה דרישא דל"א כמו שית' בס"ד ואעפ"כ אין המדות הללו אלא בדיקנא דאריך ואפי' תקוני הראש לא נתיחסו לעתיק יומין לראשו ממש אלא ז' ספירות תחתונות שבו מגלות השפעתן בשני ראשי' המתאימים תחתיו וכן השערו' כלן בראש או ב"קן כשאלו באים לדרוש איה מקום כבודן אינו אלא בריש' דאריך המלביש את העליוני' לא למעלה ממנו בשום פנים כי השערו' הם מותרות המח ומורו' דין אע"פ שהם באריך לאכפיא לדינין והם מ"מ צנורות להמשיך י"ג מדות של רחמים מן הראשים העליונים לזעיר וסודר למעלה ראשו של זה פי' התפשטות שער אריך בצד עיקרו של זה הוא השרש אשר להם בריש דאין בצדו דוק' לא תחתיו כי צריך שעור כדי שיהי' ניטל בזוג פי' בשעור היניק' אשר לו באות השני' שעליו ריש עלא' וריש דאין ואלמ' הרא' המגי' תחת הראש דרישא עלאה אינו אלא בצדו הראש האמצעי וסי' כסוס יכסימו את ראשיה בארנוהו במקומו יפה יפה והנה גם אחר הודיע אלהי' אותנו את כל זאת יצדק מאד למ' היות נוצר עליון ונקה תחתון מטעמי' הא' כמוס וחתום במה שידענו כי סי' תחתון עיקר לכל התורה כלה ושכינה בתחתוני' צורך גבוה ופי' הדברי' האלה כאן כי למה שזה החסד של ריש' עילא' שהוא ונקה יונק מחכמה שעל גביו דרב גוברי' עילא ותתא בסוד פותח את ידך שזכרנו למעלה ומשביע לכל חי ששני היסודות של מטה תלויים בו הדבר ברור מעצמו כי הוא המזל האמיתי המשפיע