ישמח ישראל (רמב"ם) לה

משנה למלך

משל"מ (פ"א מהל' תפילין הי"ג) הביא דברי הב"י (יו"ד סי' רפ"א) ממס' סופרים והמרדכי (סוף הל' קטנות) ס"ת שכתבו גר וממזר פסול ופי' דהא דמ"ס מיירי בגר שאוכל נבלות וכשהגיע לפסוק לגר אשר בשעריך גו' וה"נ בממזר כשהגיע לפסוק לא יבוא ממזר גו' והקשה דהא בלא"ה פסול משום דאינו בקשירה כמ"ש בעכו"ם וקטן כו' עכ"ל: והנלע"ד דלשון המרדכי שם אוכל נבלות לתיאבון וע"כ י"ל הכונה דמיירי בקבל עליו כל המצות חוץ מנבלות לתיאבון וגם זה מקרי גר תושב אף דקיי"ל כחכמים דס"ל בגמ' (ע"ז ס"ה) דג"ת מקרי בקבל עליו ז' מצות ולא כר"מ ולא כאחרים שם. ומפירש"י (יבמות מ"ח) בפי' וינפש בן אמתך והגר משמע דמצווה באזהרת שבת ועי' תוס' שם ואף דפירש"י שם מטעם דחלול שבת כע"ז מ"מ הרי דלאו דוקא בג"ת שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז וי"ל דמיירי בג"ת כה"ג וע"כ דלא מקרי ישראל מומר לתיאבון לענין שחיטה דבודק סכין כו' דשאני גר דלא קבל עליו מתחלה איסור נבלות ולא מקרי ישראל כלל וכמ"ש בגמ' (בכורות ל') ותוספתא דמאי פ"ב גר שבא לקבל עליו כל התורה חוץ מד"א מה"ת אין מקבלין אותו וריב"א אומר אפי' דקדוק קל מד"ס וע"כ דלא פליגי על ר"מ ור"י ואחרים שם בגמ' ע"ז לענין ג"ת והמחלוקת דשם מיירי לענין להחיותו דר"מ ס"ל דדי בזה דנקרא ג"ת בקבל שלא לעבוד ע"ז וחכ"א דוקא בקבל עליו ז"מ הוא הנקרא ג"ת אבל בלא"ה דהיינו ג"ת דר"מ לדברי חכמים הוא עכו"ם גמור ולאחרים דוקא בקבל כל המצות חוץ מנבלות וג"ת דחכמים לאחרים יש לו דין עו"ג ולא דין ג"ת אבל מ"מ לכו"ע אף בקבל עליו כל המצות חוץ מנבלות ואף דרק לתיאבון לא מקרי גר צדק אלא ג"ת וממילא דמניח תפילין וחייב בתפילין ומקרי בר קשירה וא"ש דצריך לטעם כשהגיע לפסוק לגר אבל בלא"ה הי' כשר לכתיבת סת"מ: ובזה א"ש מ"ש הש"ך יו"ד ס"ב סק"ג בפי' הש"ע גר תושב שקבל עליו ז"מ וכ' הפמ"ג שם או רק שקבל שלא לעבוד ע"ז. ולכאורה הלא מבואר דאין מקבלין אותו לגר גמור עד שיקבל עליו כל המצות בשלימות וממילא דדינו עדיין כעכו"ם. ועוד דמה הוסיף הפמ"ג דהלא פשיטא דאף בקבל עליו ז"מ דינו כג"ת ושחיטתו פסולה ולפמ"ש א"ש דלעולם אף לפ"מ דקיי"ל ברמב"ם וכהפ"ו כחכמים דג"ת המקבל עליו ז"מ מ"מ מקרי ג"ת אף בקבל עליו כל המצות חוץ מד"א ואף לתיאבון ולא מקרי ג"צ ולא ישראל מומר וא"ש לפמ"ש הש"ך סק"ב דעכו"ם שאינו עובד עכו"ם שחיטתו פסולה מה"ת וזה נכלל בדברי הרמ"א שהגיה כגון גר תושב דג"כ דינו כעכו"ם וז"ש הש"ך שקבל עליו ז"מ ר"ל כהלכה דקיי"ל כחכמים שם דגם זה מקרי ג"ת ולא עכו"ם והו"א דאין שחיטתו פסולה מה"ת והוסיף עוד הפמ"ג או שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז ר"ל דזה כונת רמ"א במ"ש כגון ג"ת בהגהתו על המחבר שכ' שאינו עובד עכו"ם אבל באמת אף בקבל כל המצות חוץ מד"א ג"כ מקרי ג"ת כמש"ל