יבמות פט:
Yevamos 89b (Yevamot 89b) · יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵין נָקוּב תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה וְלֹא תֵּאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מִמָּקוֹם אַחֵר
שָׁאנֵי הָכָא דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא תְּרוּמָה מְעַלַּיְיתָא הִיא כִּדְרַבִּי אִלְעַאי דְּאָמַר רַבִּי אִלְעַאי מִנַּיִן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה דִּכְתִיב וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ
וְאִם אֵין קָדוֹשׁ נְשִׂיאוּת חֵטְא לָמָּה מִיכָּן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְרַב חִסְדָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם כׇּל עִיקָּר דַּאֲפִילּוּ הָהוּא גְּרִיוָא הָדַר לְטִיבְלֵיהּ מַאי טַעְמָא גְּזֵירָה דִּלְמָא פָּשַׁע וְלָא מַפְרֵישׁ מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא הָוֵי תְּרוּמָה וּמִשּׁוּם דִּלְמָא פָּשַׁע אַפְּקוּהּ רַבָּנַן לְחוּלִּין וְכִי בֵּית דִּין מַתְנִין לַעֲקוֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה
אֲמַר לֵיהּ וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרַאּ וְהָתְנַן הַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה בִּשְׁלָמָא מִשֵּׁנִי מַמְזֵר אֶלָּא מֵרִאשׁוֹן אַמַּאי אִשְׁתּוֹ הִיא וְיִשְׂרָאֵל מְעַלְּיָא הוּא וְקָא שָׁרֵינַן לֵיהּ בְּמַמְזֶרֶת
אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ מַמְזֵר לְאוֹסְרוֹ בְּבַת יִשְׂרָאֵל
שְׁלַח לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה בְּיַד רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא וְאֵין בֵּית דִּין מַתְנִין לַעֲקוֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה וְהָתַנְיָא מֵאֵימָתַי אָדָם יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ קְטַנָּה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִשֶּׁתַּעֲמוֹד בְּקוֹמָתָהּ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִשֶּׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִשֶּׁתִּבָּעֵל וְיוֹרְשָׁהּ וּמִיטַּמֵּא לָהּ וְאוֹכֶלֶת בְּגִינוֹ תְּרוּמָה
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִשֶּׁתַּעֲמוֹד בְּקוֹמָתָהּ אַף עַל גַּב דְּלֹא נִכְנְסָה לַחוּפָּה אֵימָא מִשֶּׁתַּעֲמוֹד בְּקוֹמָתָהּ וְתִכָּנֵס לַחוּפָּה וְהָכִי קָאָמְרוּ לֵיהּ בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל דְּקָאָמְרִיתוּ מִשֶּׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה אִי עָמְדָה בְּקוֹמָתָהּ מַהְנְיָא לַהּ חוּפָּה וְאִי לָא לָא מַהְנְיָא לַהּ חוּפָּה
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִשֶּׁתִּבָּעֵל וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם אֵימָא מִשֶּׁתַּגְדִּיל וְתִבָּעֵל
קָתָנֵי מִיהַת יוֹרְשָׁהּ וְהָא הָכָא דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא אֲבוּהָ יָרֵית לַהּ וּמִדְּרַבָּנַן יָרֵית לַהּ בַּעַל הֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר
דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק מִנַּיִן שֶׁהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים בַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יׇחֳרַם כׇּל רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מֵהָכָא אֵלֶּה הַנְּחָלוֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי מָה עִנְיַן רָאשִׁים אֵצֶל אָבוֹת אֶלָּא לוֹמַר לָךְ מָה אָבוֹת מַנְחִילִין בְּנֵיהֶם כׇּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ אַף רָאשִׁים מַנְחִילִין אֶת הָעָם כׇּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ
וּמִיטַּמֵּא לָהּ וְהָא הָכָא דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא אָבִיהָ מִיטַּמֵּא לָהּ וּמִדְּרַבָּנַן מִיטַּמֵּא לָהּ בַּעַל מִשּׁוּם דְּהָוְיָא לַהּ מֵת מִצְוָה
וּמִי הָוְיָ[א] מֵת מִצְוָה וְהָתַנְיָא אֵי זֶהוּ מֵת מִצְוָה כֹּל שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִין קוֹרֵא וַאֲחֵרִים עוֹנִין אוֹתוֹ אֵין זֶה מֵת מִצְוָה הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּלָא יָרְתִי לַהּ קָרְיָא וְלָא עָנוּ לַהּ
Meforshim on this daf
- רש"י על יבמות Rashi on Yevamos
מאי שנא מהא דתנן - לא תאכל לכהן עד שיתן על סאה זו תרומה ומעשר ממקום אחר דמחזקינן ליה בטבל גמור [וכאן כמו כן לא היה ליתן לכהן שמא ישרוף טבל טמא ואסור להדליקו כדמוכח בפרק במה מדליקין (שבת כו.)]:
- תוספות על יבמות Tosafos on Yevamos
ולא תאכל כו' - פירש ריב"ן דלא הוי תרומה אלא לענין שיתנה לכהן ולא לדבר אחר שאינה אסורה לזרים ואין נראה לר"י דכיון דפוטרת שאין נקוב דחייב בתרומה מדרבנן הכי נמי תרומה מדרבנן כמו במן שאין נקוב על שאינו נקוב:
- רשב״א על יבמות Rashba on Yevamos
הכא נמי כיון דלא ירתי לא קריא ולא ענו לה. מהכא משמע שפיר כל שקורא ואחרים עונין אותו דאמרינן גבי מת מצוה כל שהחולה עצמו קורא לחברו [בכת"י: לקברו, נ"א לחברו] ואין יורשים שעונים אותו קאמר. ולפיכך כל שאין לו קרובים ראוין ליורשו כהן מטמא לו ומשום כך הוא קובר אשתו…
- ריטב"א על יבמות Ritva on Yevamos
שאני הכא דמדאוריתא תרומה מעליא הוא מדר' אילעי פי' אבל הכא בתורם מן הנקוב עלשאינו נקוב ומן החיוב על הפטור אין תרומתו תרומה ומה שהפריש טבל גמור הוא מן התורה ולפי' צריך שיוצי' עליו תרומ' מעשר ומיני' ובי' או מחיוב אחר ומיהו באידך שתר מן שאינו נקוב על הנקוב אעפ"י…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת יבמות Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yevamos
גמרא מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה, ב"ש אומרים משתעמוד בקומתה (ותכנס לחופה): ואין אומרים דלמא עתידה היתה למאן דהא ב"ש סברי אין ממאנין אלא ארוסות, וא"צ למה שפי' רש"י דאין חוששין דלמא היתה ממאנת:
- חידושי רמב"ן על יבמות Chiddushei Ramban on Yevamos
הכא נמי כיון דלא ירתי לה קריא ולא ענו לה. נראה לפי משמעה שפירש כל שקורא ואחרים עונין אותו כל שהחולה עצמו קורא לקברו ואין יורשין שעונין אותו אלמא כל שאין לו קרובים ראוים לירשו כהן מיטמא לו ולפיכך הוא קובר אשתו קטנה כמת מצוה. אבל במסכת נזיר ירושלמי (ז,ה) משמע…
- חידושי אגדות על יבמות Chidushei Agadot on Yevamos
מה אבות מנחילין בניהם כו'. דרך מתנה גם לאחרים שאינן בניהם מועיל אבל בלשון ירושה ונחלה קאמר דמנחילין בניהם דוקא שיוכל להרבות לא' ולמעט לא' וקאמר דדרשינן נמי כמו אבות ליטול נחלה שנפלה בגורל לזה וליתנה לאחר בדרך הפקר אע"ג דכתיב לרב תרבו ולמעט גו' וק"ל:
- חדושי הלכות על יבמות Chidushei Halachot on Yevamos
תוס' בד"ה משתעמוד בקומתה כו' דמ"ש מקדושין דמהני כשהיו בקטנותה ואח"כ עמדה בקומתה עכ"ל משמע להו דבקדושין ודאי מהני קודם שתעמוד בקומתה דאם לא כן הל"ל נמי משתעמוד בקומתה ותיבעל למ"ד ביאה אירוסין עושה כדאר"א משתיבעל:
- חכמת שלמה על יבמות Chokhmat Shlomo on Yevamos
גמ' משתעמוד בקומתה ותכנס לחופה כו'. נ"ב י"מ לפי' רש"י דתלי הכל במיאון א"כ לב"ש דסברי בפ' ב"ש דהנשואות אינן ממאנות כלל א"כ בנכנסה לחופה לחוד סגי שהרי אינה יכולה למאן כלל וצ"ל דלדברי ב"ה קאמרי ולא ס"ל והן משמע קצת לישנא דתלמודא דקאמר והכי קאמרי ב"ש לב"ה כו'…
- גליון הש"ס על יבמות Gilyon HaShas on Yevamos
גמ' והא הכא דמדאוריי' וכו'. עי' כתובות דף קא ע"א תוס' ד"ה ובהפרת נדריה:
- הגהות יעב"ץ על יבמות Haggahot Ya'avetz on Yevamos
גמ' דמדאורייתא אבוה כו'. נ״ב משכחת לה ביתומה בחיי האב. ורש"י מילתא שכיחא נקט:
- מהר"ם על יבמות Maharam on Yevamos
תוס' ד"ה משתגדל ותיבעל וא"ת וכו' היכי מהני חופה שהיתה בקטנות. והא דכתבו התוס' בדבור שלפני זה וה"ה אם נכנסה לחופה ואח"כ עמדה בקומתה דמהניא חופה שבקטנות וכו' לא כתבו זה אלא לסברת ב"ש דלא הצריכו בעילה אחר גדלות א"כ ס"ל דמהני קדושין דקטנות ה"ה חופה אבל ר"א דמצריך…
…and 3 more meforshim, listed on the sefer page.