יבמות נו.
Yevamos 56a (Yevamot 56a) · יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵינוֹ אֶלָּא נְשִׁיקָה וּפָטוּר עָלֶיהָ וּפְלִיג אַדִּשְׁמוּאֵל
אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר קָנָה מַאי קָנָה רַב אָמַר קָנָה לַכֹּל וּשְׁמוּאֵל אָמַר לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה לִירַשׁ בְּנִכְסֵי אֶחָיו וּלְפוֹטְרָהּ מִן הַיִּיבּוּם
מִן הַנִּשּׂוּאִין לְדִבְרֵי הַכֹּל אָכְלָה דְּהָא הֲוָת קָאָכְלָה מֵעִיקָּרָא כִּי פְּלִיגִי מִן הָאֵירוּסִין רַב אָמַר אוֹכֶלֶת דְּהָא רַבִּי רַחֲמָנָא בִּיאַת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד
וּשְׁמוּאֵל אָמַר כִּי רַבִּי רַחֲמָנָא לְאוֹקְמֵיהּ בִּמְקוֹם בַּעַל לְאַלּוֹמֵי מִבַּעַל לָא
וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל כֹּל שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל יָבָם מַאֲכִיל וְכֹל שֶׁאֵין הַבַּעַל מַאֲכִיל יָבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל
מֵיתִיבִי בַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ אוֹכֶלֶת וּבָזוֹ יָפֶה כֹּחַ הַיָּבָם מִכֹּחַ הַבַּעַל
בִּשְׁלָמָא לְרַב נִיחָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא
אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל אֵימָא הָכִי וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה כָּנַס וְאַחַר כָּךְ נִתְחָרֵשׁ אוֹכֶלֶת מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ אוֹכֶלֶת
וּמַאי בָּזוֹ דְּאִילּוּ בַּעַל חֵרֵשׁ מֵעִיקָּרָא לֹא אוֹכֶלֶת וְאִילּוּ יָבָם חֵרֵשׁ מֵעִיקָּרָא אָכְלָה
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי מִן הָאֵירוּסִין דִּבְרֵי הַכֹּל לָא אָכְלָה דְּהָא לָא אָכְלָה בְּחַיֵּי בַעַל
כִּי פְּלִיגִי מִן הַנִּשּׂוּאִין רַב אָמַר אוֹכֶלֶת דְּהָא הֲוָת אָכְלָה מֵעִיקָּרָא וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת כִּי רַבִּי רַחֲמָנָא בִּיאַת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה אֲבָל לְכֹל מִילֵּי לָא
וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל כֹּל שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל יָבָם מַאֲכִיל אֵימָא כׇּל בִּיאָה שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל בָּהּ יָבָם מַאֲכִיל בָּהּ וְכׇל בִּיאָה שֶׁאֵין הַבַּעַל מַאֲכִיל בָּהּ אֵין הַיָּבָם מַאֲכִיל בָּהּ
מֵיתִיבִי בַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ אוֹכֶלֶת וּבָזוֹ יָפֶה כֹּחַ יָבָם מִכֹּחַ בַּעַל בִּשְׁלָמָא לְרַב מְתָרֵץ כִּדְתָרֵיץ מֵעִיקָּרָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא קַשְׁיָא
תָּנוּ רַבָּנַן בַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת נוֹלַד לָהּ בֵּן אוֹכֶלֶת מֵת הַבֵּן רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אוֹכֶלֶת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָהּ אוֹכֶלֶת
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נָתָן אָמַר רַבָּה הוֹאִיל שֶׁכְּבָר אָכְלָה אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן וּמִית לֵיהּ תֵּיכוֹל שֶׁכְּבָר אָכְלָה אֶלָּא כֵּיוָן דְּמִית לֵיהּ פְּקַעָ לֵיהּ קְדוּשְׁתֵּיהּ מִינַּהּ הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּמִית לֵיהּ פְּקַעָ קְדוּשְׁתֵּיהּ מִינַּהּ
אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף קָסָבַר רַבִּי נָתָן נִשּׂוּאֵי חֵרֵשׁ מַאֲכִילִין בִּתְרוּמָה וְלָא גָּזְרִינַן נִשּׂוּאֵי חֵרֵשׁ אַטּוּ קִדּוּשֵׁי חֵרֵשׁ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי נוֹלַד לָהּ בֵּן לְמָה לִי מִשּׁוּם רַבָּנַן
וְלִיפְלוֹג רַבִּי נָתָן עֲלַיְיהוּ בְּרֵישָׁא שָׁבֵיק לְהוּ לְרַבָּנַן עַד דִּמְסַיְּימִי מִילְּתַיְיהוּ וַהֲדַר פְּלִיג עֲלַיְיהוּ אִי הָכִי לִיתְנֵי מֵת הַבֵּן אֵינָהּ אוֹכֶלֶת רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אוֹכֶלֶת קַשְׁיָא
וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת אָמַר רַב עַמְרָם הָא מִלְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁת
Meforshim on this daf
- רש"י על יבמות Rashi on Yevamos
מכאן ואילך - מהכנסת עטרה ולמטה אינו אלא נשיקה ופטור ומדפטר בנשיקה ודאי פליג אדשמואל דנשיקה קרי לה העראה והעראה רבינן לה לחיובי:
- תוספות על יבמות Tosafos on Yevamos
לדברים האמורים - אע"ג דכל שאר דברים כתובים נמי בפרשה כדדרשינן כיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר כיון דביאת שוגג לא קני בעלמא סברא הוא דלא רבייה אלא לדברים המפורשים בפרשה בהדיא כגון לירש בנכסי אחיו דכתיב יקום על שם אחיו לנחלה ולפטור אשת אחיו מן היבום דכתיב לו…
- רשב״א על יבמות Rashba on Yevamos
מאי קנה רב אמר קנה לכל ושמואל אמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה. פירוש בביאת שוגג ומזיד קא מפלגי דביאה גרועה היא ובעלמא לא קני עד שיתכוין, הלכך אמר שמואל דאף ביבמה לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה. אבל בהעראה במתכוין לכולי עלמא קנה לכל, דאף באשה לבעלה ריבתה…
- ריטב"א על יבמות Ritva on Yevamos
מאי קנה אמר רב קנה לכל ושמואל אמר לא קנה אלא לדברים האמורי' בפרשה ליירש בנכסי אחיו ולפטור אשת אחיו מן היבום יש שפיר' דכיון דמייתי לה תלמודא גבי האי פסקא דאחד המערה וא"כ גומר קנה דפלונתא דרב ושמואל בבא על יבמתו בהערא' וכן הביאה בירוש' גבי מערה ואין הפי' זה…
- חידושי רמב"ן על יבמות Chiddushei Ramban on Yevamos
קנה לכל. פי' בביאת שוגג ושאינו מתכוין וקנה לכל דבר ממש ליורשה לטמא לה ולשאר הדברים שאדם זוכה באשתו והכי נמי מוכח לקמן ולעיל נמי בפ"ד אחין (דף כ"ט) אמרינן לענין ליורשה ולטמא לה השתא לא עבד בה מאמר כתיב יבמה יבא עליה בע"כ וכו' ושמואל אמר לא קנה אלא לדברים…
- חכמת שלמה על יבמות Chokhmat Shlomo on Yevamos
רש"י בד"ה קנה לכל כו' ואוכלת בתרומה מיד כו' כצ"ל:
- מהר"ם על יבמות Maharam on Yevamos
תוס' ד"ה מת ונפלה לפני יבם חדש וא"ת וכו'. ויש לרקדק למה לא מקשו התוס' אכל יבמה מן הארוסין אמאי לא חיישינן לסמפון שהרי לא הספיק לכונסה עד שמת ושמא אם היה בודקה היה מוצא בה סמפון והוו קדושי טעות ואינה זקוקה כלל ליבם והיאך אוכלת בתרומה גבי יבם אבל זה אינה קושיא…
- רש"ש על יבמות Rashash on Yevamos
רש"י ד"ה בשלמא לרב. כדמתרצינן כו' חסורי מחסרא. לפנינו ליתא לעיל:
- שערי תורת בבל על יבמות Sha'arei Torat Bavel on Yevamos
(נו סע"א) הואיל שכבר אכלה א"ל אביי וכו'. —פי' סבר אביי דהכא לא אמרינן סברא זו "הואיל שכבר אכלה" ומוכיח זה בראייה. אבל גם אביי מודה שיש מקום דאמרינן סברא זו "הואיל שכבר אכלה" לכ"ע, דמשנה שלימה שנינו לקמן (פ"ט מ"ה, פו ב) דבת ישראל, שהיה לה בן מכהן, ונישאת…
- תוספות חד מקמאי על יבמות Tosafot Chad Mikamei on Yevamos
רב אמר קנה לכל ושמואל אמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה אבל להאכילה בתרומה לא קנה באונס ובשוגג. והלכתא כרב ודוקא באונס ובשוגג דה"ל כביאה אבל בלא ביאה לא אכלה מן הנשואין אע"פ שכבר אכלה בחיי בעלה. ושמעינן מהא דהא דתנן בפ' אע"פ ובפ' אלמנה לכ"ג היבם אינו מאכיל…
- תוספות רי"ד על יבמות Tosafot Rid on Yevamos
מכאן ואילך שלא הכניס אפי' עטרה אינו אלא נשיקה ופטור עלי' ופליגא דשמואל וקי"ל שמואל ור"י הל' כר"י:
- תוספות ישנים על יבמות Tosafot Yeshanim on Yevamos
פרט לשקינא לה שלא כדרכה. ואין להקשות ומי גרע מקינא לה סתם דודאי גרע דגלי בדעתיה שאינו חושדה אלא בשלא כדרכה ומ"מ פריך משכבי אשה כתיב וא"כ קנוי גמור הוא: